הביטוי מבטא את המשך קיומה של הנשמה ואת מקומה בעולם החיים והזיכרון. ביצירה, המילה "צרור" מקבלת ביטוי חזותי דרך מקבץ של אלמנטים שונים דמויי אבנים, עשויים קרמיקה, וביניהם שלושה אלמנטים קינטיים עשויים פליז מוזהב. כולם נאספים יחד למכלול אחד בצורה עגולה ואורגנית, ומבטאים מארג קהילתי שלם המורכב מפרטים שונים, כאשר כל אחד ואחת מהם ייחודיים ובעלי מקום משלהם.
הקרמיקה מסמלת את הקבוע, הארצי, היציב והחזק, ואת הזיכרון הנטוע עמוק באדמה ובקהילה. אלמנטי הפליז בעלי התנועה מסמלים את הזיכרון כרוח חיים, החיה בתוך החומר. הם מגיבים למרחב, ונעים בעדינות למשב רוח או תנועת אוויר.
התנועה, המזכירה פעימת לב או נשימה, היא ביטוי לנוכחות שאינה עוד נוכחות פיזית, אך ממשיכה לפעום בקירבנו תמיד, ולהתקיים בזיכרון, בלב ובקהילה.
כך הופך "צרור החיים" לדימוי של זיכרון חי - של יחידים שהם חלק ממכלול, של נוכחות שממשיכה להדהד גם לאחר לכתה, ושל זיכרון שאינו קפוא או מתרחק, אלא ממשיך לנוע ולהשפיע, ונוכח בלב הקמפוס ובחיי האנשים בו.
