בתוכנית לתואר שני בחינוך בהתמחות תקשוב ולמידה בקריה האקדמית אונו, עוברים הסטודנטים מהמקום של "ללמוד על בינה מלאכותית" למקום של "לעשות עם בינה מלאכותית". לאורך שנת הלימודים עוברים הסטודנטים של ההתמחות תהליך מובנה, המוביל אותם מצעדים ראשוניים בהבנת עולם הבינה המלאכותית ועד לשילוב שלה בעשייה אקדמית ובפיתוח יוזמות חינוכיות. התהליך מתחיל מהיכרות עם הרקע התיאורטי של טכנולוגיית ה- AI, מהם ההקשרים המשפיעים על תחומי החינוך, החברה והאתיקה, ומה הפוטנציאל שלה בעיצוב מחדש של תהליכי למידה והוראה. בקורסים של ההתמחות מתוודעים הסטודנטים למגוון כלים מבוססי AI, ומתנסים בשילוב שלהם במגוון תחומי למידה. הדיון אינו עוצר בטכנולוגיה עצמה, אלא מתמקד גם בהשלכות הפדגוגיות, במיומנויות הדרושות לשימוש אפקטיבי ובאתגרים שבהטמעה.
בהדרגה, הסטודנטים עוברים משלב ההיכרות ליישום. הם מתבקשים לשלב את כלי ה-AI בפועל במטלות האקדמיות שלהם, בין אם בכתיבת טקסטים, בהעלאת רעיונות ובניתוח נתונים. התהליך בנוי כך שהסטודנטים מתנסים ביישום הטכנולוגיה באופן מבוקר וביקורתי, תוך בחינת התרומה שלה לאיכות הלמידה ולמטרות החינוכיות. התהליך המדורג הזה מאפשר לא רק למידה של הטכנולוגיה, אלא גם פיתוח יכולת לנתח באופן בקורתי ואחראי את האתגרים וההזדמנויות שבה, ולבסס גישות חינוכיות חדשות לעתיד.
ד"ר גילה לוי עצמון, ראש התמחות תקשוב ולמידה, מסבירה:
"המטרה שלנו היא לא רק להקנות לסטודנטים ידע תיאורטי על מושגים וטכנולוגיות AI ,אלא לאפשר להם לחוות את הטכנולוגיה בפועל דרך התנסות מעשית. ההתנסות הזו אינה רק טכנית; היא יוצרת שיח ביקורתי על מגבלות הטכנולוגיה, האתגרים שבהטמעתה, וההשפעה שלה על עולם החינוך. במקביל, היא גם פותחת שערים ליצירתיות ולפיתוח כלים חינוכיים חדשניים ובעלי ערך מוסף. הסטודנטים שלנו לא רק לומדים, אלא הופכים למומחים שמסוגלים ליישם את הטכנולוגיה בדרכים שיכינו אותם להוביל שינוי אמיתי במערכות החינוך."
לדבריה, השינוי הזה אינו מתרחש רק אצל הסטודנטים, אלא מחייב גם את הסגל האקדמי לחשיבה מחודשת: "הטמעת משימות מבוססות AI במטלות הקורסים מצריכה גמישות אקדמית וראייה חדשה של למידה והערכה. אנו מאתגרים את עצמנו להגדיר מחדש את אופי המטלות האקדמיות ולפתח דרכי הערכה שמתאימות למציאות שבה טכנולוגיה זו הופכת לחלק בלתי נפרד מתהליכי הלמידה."
