ראיון בלעדי עם מאיר שפיגלר, מנכ"ל חברת החשמל ולשעבר מנכ"ל הביטוח הלאומי ובוגר הקריה האקדמית אונו, על שירות ציבורי אמיתי, החלטות בזמן אמת והמהפכה שעשה בסיעוד
כשמאיר שפיגלר נכנס לתפקיד מנכ"ל הביטוח הלאומי, הוא גילה מערכת שמתייחסת לכל פונה כחשוד. "אם אתה רוצה קצבת סיעוד, אז אתה קודם כל נוכל, רמאי, גזלן, מושחת, גנב – כל עוד לא הוכח אחרת". הוא הפך את המשוואה על פניה. בראיון לפודקאסט "מכת פתיחה" של הקריה האקדמית אונו, מנכ"ל חברת החשמל מספר למראיין אנדי רם על שירות ציבורי כשליחות, על הזכות לטעות ועל ריצות בשעה אחת בלילה.
"לא רציתי להיות זה שמתלונן"
שפיגלר לא תכנן קריירה ניהולית. "לא דווקא בצעירותי רציתי להיות מנהל. רציתי בעיקר להוביל, לקדם נושאים שהציקו לי ושהציקו לאחרים. לא רציתי להיות זה שנמצא מצד אחד של המתרס וכל הזמן מתלונן, אלא להיות במקום שבו נותנים מענה לאותן תלונות".
על מקור התכונות שלו הוא אומר: "אמי הייתה פרואקטיבית, מאוד דינמית, אקטיבית, יוזמת. אני מניח שבהקשר הזה אני דומה לה יותר מאשר לאבי זכרונו לברכה – גם בחזות, גם במימדים וגם כנראה בתכונות האופי".
המהפכה בסיעוד: "לא תשפילו את האנשים"
על השינוי שעשה בביטוח הלאומי הוא מספר: "בעבר הם נדרשו למישהו שבא לביתם ופשפש בכל הדברים האינטימיים שלהם, עד כדי פתיחה של ארון, כדי לראות אם מצדיק לתת להם קצבת סיעוד. אמרתי להם-לא. אתם לא תשפילו את האנשים".
הוא הסביר לעובדים: "מדובר באנשים בוגרים, כל חייהם שילמו ביטוח לאומי. נשאו על כתפיהם את הקמת המדינה, את פריחתה. לא יעלה על הדעת שהדור שלנו יתאכזר ויתעלל ויפגע בהם".
השינוי היה מהותי: "ההחלטות יתקבלו על בסיס מסמכים רפואיים שהם ישדרו למערכת. ורק אם יש צורך ובקשה מהפונה להגיע אליו – רק אז נגיע. זה מקצר לוחות זמנים, מפחית בירוקרטיה, ובעיקר נותן לאנשים להרגיש שהם בני אדם".
"תלונות זה נכס"
על גישתו לתלונות הציבור שפיגלר אומר: "תלונות בשבילי זה נכס, כלי עבודה ממדרגה ראשונה. כשמתלוננים על המערכת שאני נמצא בה, אני אומר למתלונן – תודה על הזכות שאתה נתת לי חינם אין כסף לדעת מה קורה בצד השני של המתרס".
הוא מוסיף: "אני תמיד אומר לעובדים – היכנסו לנעלי האזרח שבא לקבל מכם שירות. תנסו להבין מה עובר עליו, מה כואב לו. הרי הוא לא קם בבוקר ואומר 'אין לי מה לעשות, אני אתלונן'. רוב האנשים הם נורמטיביים, מלח הארץ. כנראה משהו מציק להם".
הכלל שלו פשוט: "תנו לאזרח את השירות שאתם הייתם רוצים לקבל אילו אתם הייתם במקומו. רק את זה תעשו. ועל זה אני אומר – דיינו".
"מי שלא מתאים לו – שילך הביתה"
שפיגלר לא חוסך ביקורת על המערכת הציבורית: "יש מנהלים שרואים תלונות כדבר רע, כאילו פוגעים בהם. מי פוגע בך? מישהו בא ומתלונן על בעיה. חוץ מזה, אתה מקבל כסף כדי לשרת את הציבור. מי שזה לא מתאים לו בשירות הציבורי- שילך הביתה".
על טעות נפוצה של מנהלים הוא אומר: "יש בריחה מאחריות. כל אחד רוצה לקבל את הסמכות, את הקרדיטציה, את המעמד. אחריות? לא אצלו, אצל האחרים. ככה לא עובדת מערכת נורמטיבית".
"מותר לנו לטעות – אנחנו לא מלאכים"
על קבלת החלטות הוא מסביר: "יש מצבים שאתה נדרש להחלטות כאן ועכשיו. אני אומר – אל תפחד. אם אין לך זמן לקבל אותן ואתה צריך לתת אמירה, תעשה את זה. כל עוד זה טהור מבחינת המידות, מבחינת ניקיון הכפיים ותום לב".
הוא מוסיף: "אנחנו בני אדם, מותר לנו גם לטעות. אנחנו לא מלאכים. אבל אין לנו את הזכות לברוח מקבלת החלטות. אני בחיים לא מקבע את עצמי להחלטה שקיבלתי בגלל שקיבלתי אותה. אין לי בעיה לבוא ולומר – טעיתי".
רץ בשעה אחת בלילה
עם שלושה בנים בני 27, 26 ו-24, שפיגלר מודה שהקריירה באה על חשבון המשפחה: "זה היה דבר ברור מאליו לאשתי ולי. אני במבט לאחור חושב שהייתי מתנהל באותה דרך, ייתכן והייתי קצת משנה את היקפי ההשקעה לטובת המשפחה".
ומתי הוא מוצא זמן לעצמו? "אני רץ בשעות מאוד מאוחרות- 12 בלילה, אחת-שתיים לפנות בוקר. אז אני מתכנס בתוך עצמי, חושב על כל מיני דברים, מנתח אותם. אני מפרה במהלך הריצה גם את המחשבה שלי".
משאלת הלב
על מה שהיה רוצה לראות במדינה הוא אומר: "שהאמון במערכת הציבורית יהיה דבר מובן מאליו, לא נתון בספק. לצערי אנחנו רחוקים מאוד משם. המצב שבו הציבור לא מאמין במערכת שאמורה לשרת אותו – הוא איום ונורא ומוביל למקום לא טוב".
ומה נותן לו סיפוק? "הזכות להתעורר בבוקר ולעשות את מה שלא הספקתי לעשות יום לפני כן. אם אתה חדור מוטיבציה להתקדם ולשפר את המערכת שמשרתת את הציבור-אין מצב שאין מה לעשות. תמיד יש".
