רותם, סטודנט לחשבונאות, עו"ד ובוגר תאר ראשון בכלכלה כותב מחוויותיו בפרויקט:
כאזרח במדינה דמוקרטית אני יכול לומר שמעולם לא הרגשתי כה מעורב ובעל השפעה וחשיבות מהפן החברתי כפי שהרגשתי בתקופת הפרויקט. ויותר מכך, תחושת התרוממות הרוח שחשתי כפועל יוצא של מעורבותי החברתית במסגרת הפרויקט דבקה בי עד היום ואני מאמין שתמשיך להשפיע עלי גם בעתיד. השקפתי על כל התהליך הדמוקרטי השתנתה ללא היכר. התהליך והחוויה שעברתי בכנסת הייתה מאוד משמעותית לתפיסה, להבנה ולהפנמה של המערכת הפוליטית והתהליכים שמתרחשים שם. הייתי ממליץ על החוויה לחברי ולכל אזרח במדינה דמוקרטית.
"בפעם הראשונה שהגעתי לכנסת, התרגשתי; עיר הקודש, היכל המחוקק, הלב של המדינה. מאז ועד סיום עבודתי בפרויקט עברתי חוויות רבות שחוללו בי שינוי תפיסתי לגבי התמונה של בית המחוקקים וההוויה הישראלית בכלל. במשך חמשת החודשים שעבדתי בכנסת במסגרת הפרויקט כתבתי יומן אישי עמוס בסיפורים ופרטים. עכשיו כאשר הגיעה שעת סיכום, בחרתי להציג מספר חוויות מתוך היומן המתארות את הפן האישי באמצעות שלושה נרטיבים שיוצגו בסעיפים שלהלן.
סטראוטיפים מול המציאות
גם בתקשורת וגם בשיח הציבורי מקובל להציג פוליטקאים ונבחרי ציבור באופן ציני ועוקצני כפרזיטים אוכלי חינם שחיים על חשבון הקופה הציבורית והמעדיפים את טובתם האישית על פני האינטרס הציבורי. במציאות, כפי שנוכחתי לדעת, חברי הכנסת הם בני אדם והשונות ביניהם גדולה. לכן ההכללה הסטראוטיפית לא עומדת במבחן המציאות. ח"כ עמו עבדתי, למרות שאינו אדם צעיר, מגיע למשרד ראשון ויוצא אחרון. לא פעם נקשו על דלת המשרד בשעה מאוחרת מאבטחי משמר הכנסת כדי לראות מי משמיע רעש מהמשרד בשעה כה מאוחרת וגילו שהח"כ וצוות המשרד עדיין עובדים. במקרה שלי יצא לי לראות את האנטי תזה לסטראוטיפ, הח"כ מדורג במקום השני (מתוך 120 חברי כנסת) בקטגוריה של ממוצע שעות נוכחות שבועיות בכנסת. אני יכול גם לספר שמתוך מה שראיתי לא מדובר בנוכחות פיזית בלבד אלא בעבודה מאומצת לטובת הציבור בכלל וציבור הבוחרים שלו בפרט. מעבר להשתתפותו במליאה, הח"כ נוכח בדיוני וועדות, מנהל ישיבות בוועדות, מקיים דיונים פנימיים במשרדו ומחוצה לו ומעמיק בקריאת חומרים רלוונטיים לעבודתו.
כבחור חילוני וליברלי בהשקפותי, היתה לי תחושה מוזרה ביחס לשיבוץ אצל ח"כ דתי שמייצג סיעה חרדית ולא ידעתי בדיוק למה לצפות מהאנשים ודפוסי עבודתם. קיבלתי תחושה שגם הסביבה התייחסה בתמיהה מסוימת לשילוב ביני לבין הצוות החרדי. לא רק בחוג האנשים הקרוב אלי, אלא גם הסביבה בכנסת עצמה. בפעם הראשונה שנכנסתי למשרדה של ח"כ פלונית להחתימה על אחת מהצעות החוק שעבדנו עליהן, הביטה בי בסקרנות וביקשה ממני להסתובב במקום. בקשה מוזרה קצת חשבתי לעצמי ושאלתי: "מה אני דוגמן?". ח"כ השיבה שהיא רק רוצה לראות אם אני חובש כיפה. הסיפור ממחיש את הסטראוטיפ שחרדים הם קהילה סגורה שעובדת רק עם אנשים מתוכה ומטפלת רק בענייניה. במציאות, התקבלתי בצוות בחום והרגשתי כבן בית ומצאתי את עצמי עוסק במשך כל התקופה בנושאים שאינם קשורים כלל לציבור החרדי או הדתי. נוכחתי לראות שח"כ החרדים משתפים פעולה עם יתר חברי הכנסת וגורמים חיצוניים, גברים ונשים, לפי העניין וללא פניות והסתייגויות.
פניות הציבור:
לעיתים מאוד התפלאתי לשמוע את אופי הפניות וסגנון השיח בין הפונים השונים לצוות המשרד ולח"כ עצמו. הטלפונים צלצלו, הפקסים הודפסו והמיילים והמכתבים התקבלו בכל עניין, קטן כגדול, בכל שעות היום והלילה. הבעיות הנדונות נגעו לא רק בקשיים מול גורמים שלטוניים אלא גם בתלונות על גופים פרטיים ואף לעיתים בעניינים בעלי גוון אישי. הפניות נוסחו לרוב בשפה יומיומית ובסגנון דרשני. לפעמים שכחתי איפה אני נמצא וחשבתי שאני במוקד שירות לקוחות של תאגיד מסחרי שנדרש לרצות את לקוחותיו למען לא יעברו למתחרה.
מסקנות אזרחיות
במהלך הפרויקט למדתי רבות אודות עבודת מערכת החקיקה הישראלית, עבודת נבחרי הציבור והכנסת בכלל. אנסה למקד ולהצביע על המסקנות העיקריות שגיבשתי בפרויקט כאזרח במדינה דמוקרטית.
חברי הכנסת הם נבחרי הציבור ונציגיו. תפקידם לייצג נאמנה ולדאוג לאינטרס ציבור הבוחרים. בחלק מהמקרים ובעיקר בנושאים הנחשבים למדיניים ופוליטיים כגון פינוי התנחלויות, יש התנגשות בין רצונם של קבוצות ו/או אוכלוסיות שונות בקרב הציבור. לעומת זאת בנושאים אחרים הנחשבים לחברתיים וכלכליים כגון יוקר המחיה בדר"כ האינטרסים משותפים לכלל הציבור או לרובו ככולו. הרי כולנו ללא יוצא מן הכלל רוצים איכות חיים גבוהה שתתבטא למשל בשכר גבוה, מחירי מוצרים ודיור נמוכים ומערכת שירותי בריאות מצוינת. אם כך, לפחות בתאוריה, יש נושאים מסוימים שלטובתם יכולים לשתף פעולה כל 120 חברי הכנסת במטרה לשפר את הקיים ולהעביר כל הצעה בנקל. בפועל, המצב מורכב קצת יותר והשאלה תמיד על חשבון מה יהיה השיפור.
לכל ח"כ יש סדר עדיפויות ואג'נדה מסוימת על פיה הוא מתנהל. יש אינספור רעיונות ונושאים המצריכים בדיקה וטיפול. חלקם גדולים, משפיעים ומשמעותיים יותר וחלקם פחות. לכל נושא שעולה על הפרק קיימות מספר חלופות (לפעמים גם אינסוף) לאופן הטיפול או הצעת הפתרון. הצוות האדמיניסטרטיבי והמקצועי שתומך בעבודת הח"כ מוגבל מאוד (לכל ח"כ מתוקצבים שני עוזרים פרלמנטריים וליו"ר וועדה סטטוטורית שלושה) וכפועל יוצא כך גם הספק העבודה האפשרי. לכן ח"כ צריך לבחור איזה נושאים הם החשובים ביותר עבורו ולהתרכז בהם.
ח"כ לא פועל בחלל ריק אלא כחלק ממערכת מדינית. ניתן לומר שתפקידה העיקרי של הכנסת כרשות המחוקקת במדינה דמוקרטית הוא לחוקק חוקים. אולם לא בכל המקרים נמצא את הפתרון בדרך של חקיקה ראשית. כפי שראינו במקרים שהצגתי לעיל (כך גם במקרים נוספים שנתקלתי בהם בפרויקט) נושאים רבים מוסדרים בדרך של חקיקת משנה הנמצאת בסמכותה (באופן כללי) של הרשות המבצעת. הממשלה המורכבת ממשרדי הממשלה השונים היא בעלת כוח ושליטה רב יותר מכל חבר כנסת. שהרי כל הצעת חוק חייבת כבר בשלב הראשוני (שם נופלות רוב רובן של הצעות החוק הפרטיות) לעבור בוועדת שרים לענייני חקיקה.
במערכת הדמוקרטית בישראל באופן מובנה ההגה נמצא בידי הממשלה והרוב הדמוקרטי מיוצג ע"י הקואליציה שתומכת בממשלה ועומדת מאחוריה. לכן, כוחו של ח"כ מהאופוזיציה מוגבל עוד יותר. במסגרת ההסכמים הקואליציוניים נקבעים מינויים לתפקידי מפתח בכנסת כגון יו"ר וועדות וסגניהם. משכך, ח"כ מהאופוזיציה שפועל לבדו וללא שיתוף פעולה שנקבע מראש עם ח"כ אחרים מהקואליציה ייתקל בקשיים רבים שסביר להניח יטרפדו את היוזמה שלו. מדוע? בגלל הקרדיט.
הקרדיט. עבודתו של ח"כ מסתכמת בשני מישורים עיקריים. האחד, לפעול לטובת הציבור והשני, לדאוג לכך שהציבור ישמע על כך. חשיפה תקשורתית ויחסי ציבור טובים הינם קריטיים לנבחרי הציבור למען יוכלו לשמור על כוחם ולהמשיך בעשייה הציבורית גם בעתיד. יש בכוח החשיפה התקשורתית ויחסי הציבור בכדי להכריע מאבקים פוליטיים ולהכריע בסופו של יום מי ייבחר ומי ישתחרר. על כן, מה רבה הערכתי כיום לכישורים המקצועיים והפוליטיים של ח"כ (ובפרט מהאופוזיה) שמצליחים למרות כל הקשיים להניע מהלכים משמעותיים ולהביא לשינוי לטובת הציבור. מלאכתם לא קלה היא כלל.
מעורבות חברתית
כולנו מכירים את הסיסמה הפרסומית "מי שלא מצביע לא משפיע" שאמורה לדרבן את האזרח לגשת לקלפי ולהצביע למפלגה המועדפת לפי השקפותיו. הסיסמה מתבססת על ההנחה שהאזרח רוצה להשפיע ולכן מקשרת בין ההצבעה בבחירות להשפעה. לתפיסתי, פעולת ההצבעה בבחירות כשלעצמה כמעט שחסרת השפעה או שהשפעתה זניחה. הרי הקול הבודד של האזרח לעולם לא יקבע כשלעצמו איזו מפלגה תיכנס לכנסת או איזו מפלגה תקבל מנדט נוסף. קל וחומר שהקול הבודד לא יקבע בסופו של דבר איזה החלטות יתקבלו ע"י נבחרי הציבור בכל הנושאים השונים שעל סדר היום.
לאורך ההיסטוריה וכיום במיוחד, כפי שראינו בחודשים האחרונים מהאירועים בארץ ובעולם, הדרכים להשפיע על השלטון רבות ומגוונות הרבה יותר מפעולת ההצבעה בבחירות. לתקשורת, למדיה הממוחשבת ולרשתות החברתיות יש כוח עצום להביא להתארגנות, לעורר תהליכים חברתיים ומדיניים משמעותיים ולחולל שינויים עצומים עד לכדי הפלת השלטון והחלפתו (עיין ערך כיכר תחריר).
במסגרת עבודתי בפרויקט למדתי שיש בכנסת למי לפנות וכי יש בכנסת נבחרי ציבור שמוכנים לשמוע ולהקשיב לרחשי ליבו של הציבור. למדתי שיש מקום לעשייה חברתית לא רק באמצעות מחאה אלא אפשר גם לפעול בהליכים קונבנציונאליים. אפשר להעלות נושאים לסדר היום הציבורי בדרך של פנייה לוועדה לפניות הציבור או לוועדות אחרות (בהתאם לנושא הנדון) ואפשר לפנות גם ישירות לח"כ פלוני שמזוהה עם העניין המדובר. עוד גיליתי את הערך המוסף שאפשר להפיק ממשרה בשרות הציבורי כמו משרה של עוזר פרלמנטרי או פקיד באוצר. ערך של מעורבות חברתית ועשייה ציבורית.
מסקנות אקדמאיות ולקחים של הפרויקט
לדעתי, מבחינה אקדמית ומנקודת מבט של של סטודנט ותיק ובוגר שני תארים, יש לפרויקט מצפ"ן ערך רב מבחינה אקדמית. הידע והרשמים על תהליך החקיקה שניתן להפיק מעבודת השטח מול הגורמים השונים ומתוך מסדרונות הכנסת רב יותר ובעל ערך מאשר למידה מהספרים בלבד. בנוסף, תוך כדי העבודה נחשפתי והכרתי נושאים חדשים שלא עסקתי בהם קודם לכן כמו למשל בעבודתי מול מכון התקנים בניסיון לגבש הצעת חוק בנושא מדידת המים לצריכה פרטית ועולמות חדשים נפתחו בפני. בחלק מהנושאים נדרשתי תחילה לעבודת הכנה שבה נדרשתי לקרוא וללמוד את הרקע והסביבה בה אנו עוסקים לפני שניגשנו לבעיה עצמה.
חשוב להבין שהאווירה היומיומית בכנסת ובמשרדו של ח"כ אינה כבספרייה אקדמית. לא תמיד יש מקום לעבוד מספר שעות בשקט ובריכוז, לחפש ולקרוא מאמרים שנכתבו בנושא ולערוך השוואות בין מדינות או זמנים שונים. ייתכן ועל מנת שניתן לרדת לעומקו של נושא אחד ולחקרו עד תום מכל הבחינות אין זה המקום המתאים. שכן, לצורך כך קיימת מחלקת המחקר של הכנסת ואין זה מתפקידו של ח"כ ולכן לדעתי יש ערך רב לרעיון הבסיסי של שילוב בין אקדמיה לבין השטח ובפרט לתהליכי חקיקה ועיצוב מדיניות.
סיכום:
באופן אישי, כאזרח במדינה דמוקרטית אני יכול לומר שמעולם לא הרגשתי כה מעורב ובעל השפעה וחשיבות מהפן החברתי כפי שהרגשתי בתקופת הפרויקט. ויותר מכך, תחושת התרוממות הרוח שחשתי כפועל יוצא של מעורבותי החברתית במסגרת הפרויקט דבקה בי עד היום ואני מאמין שתמשיך להשפיע עלי גם בעתיד. השקפתי על כל התהליך הדמוקרטי השתנתה ללא היכר. התהליך והחוויה שעברתי בכנסת הייתה מאוד משמעותית לתפיסה, להבנה ולהפנמה של המערכת הפוליטית והתהליכים שמתרחשים שם. הייתי ממליץ על החוויה לחברי ולכל אזרח במדינה דמוקרטית.
