במהלך קורס אקדמי בתחום הסוציולוגיה שהתקיים בהובלתי, בחרה הסטודנטית אסמהאן פארס בריק לראיין את סבתא ג’מילה. המפגש ביניהן הפך את המושגים הסוציולוגיים על העצמה נשית ותקרות זכוכית למציאות חיה.
אסמהאן סיפרה כי הראיון פתח בפניה אופק חדש: "הבנתי שגם אני יכולה לחלום בגדול, בתוך הקהילה שלי ומעבר לה."
אסמהאן ראיינה את סבתא ג’מילה וגילתה שיעור חי על העצמה נשית: איך מסורת יכולה להפוך למנוף לצמיחה, ואיך אישה אחת פרצה תקרות זכוכית והפכה למודל השראה בקהילה ומעבר לה.
הסיפור של סבתא ג’מילה מזכיר לנו – מסורת היא מקור לכוח, ליצירתיות ולשינוי חברתי.
הריאיון הזה הוא גם סגירת מעגל עבורי כמרצה. לפני כחמש־עשרה שנה פגשתי לראשונה את ג’מילה ח’יר, הידועה לכולנו כ"סבתא ג’מילה". בחנות המפעל הצנועה שלה בכפר פקיעין התגלתה בפניי אישה יוצאת דופן: דתית, צנועה ומסורתית – אבל גם יזמת אמיצה שהצליחה להפוך ידע עתיק על צמחי מרפא ושמן זית למותג בינלאומי מצליח.
ג’מילה לא ויתרה על שורשיה או על צניעותה. היא החזיקה באמונה עמוקה בכוחה של המסורת והפכה אותה לבסיס לחדשנות. בתוך חברה דרוזית מסורתית, שבה בעבר לנשים לא תמיד היה מקום בשוק העבודה, היא פרצה תקרות זכוכית בלתי נראות – והוכיחה שדווקא המסורת יכולה להיות מנוף לצמיחה.
החדשנות בריאיון היא בשילוב המיוחד בין תאוריות שנלמדות בקורס אקדמי לבין החיים עצמם. עבור אסמהאן, זה לא היה עוד תרגיל לימודי – אלא מסע אישי שבו נחשפה לדמות מופת אמיתית.
החיבור הזה חיזק את תחושת המסוגלות של הסטודנטיות כולן, העמיק את הבנתן על העצמה נשית בחברות מסורתיות, ותרם להתפתחותן האקדמית והאישית כאחת.
סיפורה של סבתא ג’מילה הוא שיעור חשוב לכולנו. הוא ממחיש כיצד מגדר, דת ואתניות אינם בהכרח מגבלה – אלא קרקע לפיתוח זהות היברידית: גם מסורתית וגם יזמית.
ג’מילה הצליחה לא רק לבנות עסק, אלא גם ליצור מודל של מנהיגות נשית שמשלב צניעות עם כוח, קהילה עם גלובליות. היום המפעל שלה בפקיעין מעסיק נשים וגברים מכל הדתות – דרוזים, נוצרים, מוסלמים ויהודים – ומהווה מרחב עבודה שוויוני ורב־תרבותי.
בכך היא לא רק מחזקת את הקהילה המקומית, אלא גם מעניקה השראה לדורות צעירים של נשים שרוצות לפרוץ קדימה מבלי לאבד את זהותן.
סבתא ג’מילה היא לא רק יזמת – היא סוכנת לשינוי חברתי. הסיפור שלה מזכיר לנו שהמסורת מקור לכוח, עוצמה, חיבור וחדשנות.
