8 בספטמבר 2009
ביום עיון בשיתוף פירמת עורכי הפטנטים ג'יי. אמ. בי. פקטור אנד קו וארגון הקניין הרוחני העולמי, קראה ד"ר שלומית יניסקי-רביד, מומחית לקניין רוחני, להגדיל את זכויות העובדים בפטנטים על מנת לעודד המצאות במקום העבודה.
"יש לשנות את הסדר הקיים בישראל ביחס לחלוקת הזכויות בפטנט בין עובדים למעבידים כך שחלקם של העובדים בעוגת התמלוגים יגדל. שינוי זה יעודד עובדים לפתח המצאות במקום עבודתם, יימנע בריחת מוחות ויגדיל את המחקר והפיתוח במוסדות הציבור בארץ". כך טענה ד"ר שלומית יניסקי רביד, ראש המרכז למחקר משפטי השוואתי, ביום עיון מיוחד, שנערך בשיתוף עם פירמת עורכי הפטנטים ג'יי. אמ. בי. פקטור אנד קו וארגון הקניין הרוחני העולמי (WIPO), ועסק בקניין רוחני בעבודה.
לדברי ד"ר יניסקי-רביד, בישראל שלטת גישה פרו-מעבידית שאימצה את התפיסה האמריקנית בגרסתה הקיצונית לפיה זכויות היוצרים ביצירה שנוצרה על-ידי עובד במקום העבודה שייכת למעביד. לדבריה, הכל שבויים בתפיסה זו אך אם בוחנים היטב את לשון החוק הרי שנקבע בו שהזכויות שייכות קודם כל לעובד ועוברות למעביד רק כהעברה וכברירת מחדל.
"פרשנות אחרת ללשון החוק הבוחנת את תכליתו צריכה להכיר בכך שההמצאה שייכת לעובד והיא עוברת למעביד רק אם יש סיבות טובות לכך. גישה זו קיימת במדינות שונות באיחוד האירופי, כגון גרמניה וצרפת, וטוב תעשה ישראל אם תאזן בין זכויות העובדים-הממציאים לבין המעסיקים. אם לא יעשה שינוי כזה המצאות רבות לא תבואנה כלל לעולם והמחקר בישראל יצא ניזוק", קבעה ד"ר רביד. היא אף הזכירה כי 80%-90% מהפטנטים בארה"ב פותחו על ידי עובדים.
ד"ר יניסקי-רביד קראה לייצר איזונים חדשים בין העובד למעביד כדי לתמרץ עובדים לפתח המצאות במקום עבודתם. היא הציעה לאמץ מודלים חדשים ובהם מודל חברות היישום שליד האוניברסיטאות, מודל חלוקת אחוזים ומיגוון רחב של פתרונות ביניים אחרים. הסדרים אלה יתרמו לשיתוף פעולה בין עובדים ומעבידים, יעודדו פיתוח המצאות בתחומים רבים, יעצימו את מעמדה של ישראל כמעצמת היי-טק ויתרמו לחברה בכללותה.
במהלך הכינוס התגלה ויכוח נוקב ביחס לזכויות רופאים בבתי החולים הממשלתיים על המצאות שפותחו על-ידם במסגרת עבודתם. החשב הכללי לשעבר, ד"ר ירון זליכה, תקף את הרופאים בבתי החולים הממשלתיים וטען כי הם טרפדו הסדר שגובש על-ידי ועדה ציבורית שהוא הקים בשעתו. ההסדר החדש היה אמור להעניק לרופאים תגמול של 35% מהמצאה שפותחה על-ידם, כ-10% פחות מאשר מוצע בשוק החופשי, דבר שהיה מביא לאיזון אינטרסים בין המדינה, בתי החולים והרופאים. זליכה טען כי הרופאים העדיפו שלא להתפשר גם במחיר הפסד מלא.
התקפתו של זליכה על הרופאים זכתה לתגובות קשות מצד משתתפי הכינוס ובהן ח"כ ד"ר רחל אדטו, רופאה במקצועה וחברת סיעת קדימה שהשתתפה בדיון, אשר הגיבה בחריפות על דבריו של זליכה.
לדבריה, מדובר בדברים לא ראויים ובהשמצה של מערכת שלמה שבה פועלים רופאים מסורים להצלת חיי אדם. האשמתם כאילו הם רודפי בצע ועושקי המערכת היא הכללה גסה ונוראה. אדטו טענה, כי ההסתדרות הרפואית לא הייתה כלל שותפה להצעת ההסדר שהתגבש בשעתו ומודל התמלוגים שהוצע קיפח את הרופאים. גם ח"כ לשעבר מלי פולישוק-בלוך, שהשתתפה בדיון, תקפה את זליכה ואמרה כי דבריו משקפים שרלטנות וחוצפה.
ד"ר שלומית יניסקי רביד טענה כי המדינה היא שגוזלת הקניין הרוחני מהרופאים ולא להיפך כי נקודת המוצא היא שהזכויות בפטנט שייכות לעובד ולא למעביד, כפי המקובל במדינות רבות בעולם. היא הציגה הנתון המפתיע שדווקא במדינות שבהן מעניקים זכויות לעובדים – היצירתיות גבוהה יותר.
חילוקי דעות נתגלעו גם בתחום האקדמיה. בעוד פרופ' חגית מסר-ירון, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה ולשעבר המדענית הראשית במשרד התמ"ת, העבירה ביקורת על ההסדר הקיים באוניברסיטאות לפיו החוקר מקבל 50% מהתמורה בלי לקחת על עצמו כל סיכון, טען נציג התעשייה ד"ר דב הרשברג, נשיא קומפיוג'ן, כי חייבים לתגמל עובדים.
