ראיון בלעדי עם מנכ"ל קבוצת כתר ובוגר הקריה האקדמית אונו על המעבר מהצבא לתעשייה, בניית קריירה שלב אחר שלב וניהול חברה עם 70% עובדים מהחברה הערבית
כשסמי סגול, הבעלים של קבוצת כתר, הציע לאודי שגיא להיכנס ישר לתפקיד מנכ"ל של אחת היחידות העסקיות, התשובה הפתיעה אותו. "חזרתי אליו ואמרתי, קודם כל תודה על ההזדמנות, ודבר שני, בואו דווקא נתחיל אחרת. בואו נלך שלב שלב, נתחיל בתור מנהל מפעל, תן לי רגע ללמוד את העולם". בראיון לפודקאסט "מכת פתיחה" של הקריה האקדמית אונו, שגיא מספר למראיין אנדי רם על הדרך מקצין בכיר בצה"ל לראש אחת החברות הישראליות המצליחות בעולם.
מהצבא לתעשייה: "זה לא קורה ביום אחד"
שגיא הגיע לעולם העסקי אחרי קריירה צבאית ארוכה, כשהוא לומד תואר ראשון ושני תוך כדי השירות בקריה האקדמית אונו. "זה תהליך מחשבה מאוד ארוך, שמתחיל תוך כדי הלימודים. אתה מתחיל להיחשף לעולם העסקי, אתה רואה שהרבה מאוד תכונות שאתה מפתח בצבא – מנהיגות, יכולת ניהול, הובלה של אנשים – יש משהו מרתק בלחבר את זה בסוף לאיזושהי שורת רווח".
אחרי שעזב את הצבא, הוא יצא ללמוד את השוק: "נפגשתי עם אנשים, כל מיני מובילים במשק, בשביל להבין את המשק העסקי. וראיתי שבשביל לנהל ולהצליח בניהול, זה לא אנשים שזה קרה להם במקרה, וברובם אנשים שלא הוצנחו לתפקידים".
"הוא מאוד אהב את התשובה"
על ההחלטה לבקש להתחיל כמנהל מפעל ולא כמנכ"ל הוא מסביר: "יש בתעשייה הרבה מאוד עולם מקצועי, לא רק עולם ניהולי. אני חושב שגם אז היה נכון ללכת שלב שלב, ולא לקפוץ יותר מדי קדימה. אולי הסיכויים שלי היום להצליח הם טובים יותר בזכות זה שעשיתי תהליך קצת יותר ארוך בתוך החברה".
אנשים, לא כוכבים
כששואלים אותו על "מכת הפתיחה" של מנהל מצליח, שגיא עונה: "התכונה הכי חשובה זה העבודה שלך עם האנשים שלך. לדעת לעטוף את עצמך באנשים טובים, חזקים, בהרבה מאוד מובנים טובים ממך".
הוא מוסיף תובנה מפתיעה: "זה לא רלוונטי מי אתה, זה רלוונטי מי בחר לעבוד איתך ואת מי אתה בחרת לעבוד איתו. אתה צריך אנשים חכמים וחזקים וטובים בתחומם, שלא אתה תגיד להם מה לעשות, אלא שהם יגידו לך מה לעשות".
המשפחה קודמת – תמיד
עם שלושה ילדים בני 18, 15 ו-11, שגיא מדגיש: "אם היום צריך לשאול מה סדר העדיפויות, הוא מאוד ברור – המשפחה הרבה יותר חשובה מהקריירה. תמיד".
הוא מודה שבתקופת הצבא זה לא הספיק: "לא מספיק, וזה חלק ממה שעודד אותי לעשות שינוי". היום הוא מתאמץ: "הבקרים שלי, סופי השבוע תמיד אנחנו ביחד. אתה תמיד בוחן את עצמך, אתה אף פעם לא מרוצה מנקודת האיזון, אבל אתה תמיד צריך לעבוד בשביל שזה יהיה מאוזן".
"תביאו לנו את השם – מי אמר?"
כתר היא חברה של כמעט 1.5 מיליארד יורו, עם פעילות באירופה ובארצות הברית. בשנת מלחמה, דווקא הפעילות הישראלית צומחת. "התרבות שלנו יודעת לדחוף קדימה, יודעת לא לוותר ויודעת לחטוף מכות. והיצירתיות הישראלית אין שני לה".
על התמודדות עם אנטישמיות הוא מספר: "הגענו למצב שאחד הלקוחות הנורבגים הגדולים אמר 'אני מפחד שהלקוחות שלי לא יקנו אתכם'. היינו מאוד אגרסיביים. הלכנו כמו שישראלים יודעים – 'תביאו לנו את השם, מי אמר?'. ובסוף אמרנו להם, אנחנו ניקח אחריות – מה שאתם לא תמכרו, אנחנו נקנה ממכם, אבל תשימו את המוצרים שלנו".
ניהול דרך ערכים בחברה מעורבת
70% מעובדי כתר הם מהחברה הערבית. "מה מחבר בין מלגזן בקרמיאל למעצבת בהרצליה? בסוף מה שמחבר בין כולם זה ערכים בסיסיים אנושיים. וכשאתה יודע להראות לאנשים שככה אתה חושב וככה אתה פועל, אנשים מתחברים גם לחשיבה הזאת וגם לחברה".
על התקופה הנוכחית הוא אומר: "זה עובד מדהים. לאנשים אכפת אחד מהשני. היה ביום יומיים הראשונים הרבה פחד, אבל בזכות זה שאנחנו עובדים על זה הרבה מאוד זמן, על ההגדרה של 'עובדים ביחד, חיים ביחד' – בזמן מבחן, זה הוכיח את עצמו".
