7 ביוני 2009
בשבוע שעבר נערך בקריה האקדמית אונו כנס משפטי בינ"ל. לכנס המתקיים זו השנה ה-2 בשיתוף אוניברסיטת קולומביה והליגה נגד השמצה הגיעו דיקאני הפקולטות למשפטים מאוניברסיטאות קולומביה ווירג'יניה, משפטנים מובילים מארה"ב מהאוניברסיטאות: הארוורד, ייל, ניו-יורק ועוד, וכן משפטנים מהבכירים בישראל.
יומו הראשון של הכנס הוקדש לנושא: "ההיבטים המשפטיים של המלחמה בטרור", בין המשתתפים ביום זה: ד"ר עמיחי כהן, ד"ר גבריאל הלוי, פרופ' עמנואל גרוס, ד"ר דניאל טאוב פרופ' דפנה ברק ארז ורבים אחרים. המאבק בטרור מציב אתגרים בפני המשפט הבינלאומי, בעוד המשפט הבינלאומי המסורתי של דיני המלחמה עסק במלחמות בין שני צבאות ושתי מדינות, המלחמה המודרנית היא מול טרוריסטים, שאינם מאורגנים במסגרת צבאית רגילה.
פרופ' עמנואל גרוס מאוניברסיטת חיפה, דיבר על יכולתה של המדינה לשלול את האזרחות הישראלית של חשודים בפעילות טרור. פרופ' דפנה ברק ארז, מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' מתיו ווקסמן מאוניברסיטת קולומביה הרחיבו על זכויות החשוד בטרור במשפט הפלילי, מערכת המשפט הפלילית מתמודדת גם עם חשודים בטרור, הענין המרכזי שנדון בהקשר זה היה נושא גילוי הראיות לחשוד- האם מותר למדינה להסתיר ראיות מטעמי ביטחון, ועד כמה?
ד"ר גבריאל הלוי מהקריה האקדמית אונו, תיאר את השימוש בעבירות הפליליות של סיוע, ביצוע בצוותא ותכנון על מנת להלחם בטרור. עו"ד דניאל טאוב, ממשרד החוץ תיאר את הבעיות הספציפיות שעלו במבצע עופרת יצוקה, ובעיקר את ההתמודדות עם הביקורת הבינלאומית וד"ר עמיחי כהן ניתח את החוקיות של סנקציות כלכליות (דוגמת אלו שהוטלו ומוטלות על רצועת עזה) ככלי למלחמה בטרור לאור המשפט הבינלאומי
יומו השני של הכנס עסק ב"משבר הכלכלי ודיני תאגידים ". בין המשתתפים ביום זה: פרופ' זוהר גושן, יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' פול ג'יי מהוני- דיקאן אוניברסיטת וירג'יניה, פרופ' אסף חמדני, פרופ' רייניר קראקמן-מאוניברסיטת הארוורד וד"ר לאה פסרמן- יוזפוב ורבים נוספים.
פרופ' זוהר גושן ערך השוואה בין המשבר הפיננסי בארה"ב למשבר בישראל. לדברי גושן, המשבר בארה"ב התרכז בשוק הבנקאות בעוד שבישראל המשבר בא לידי ביטוי בשוק האג"ח. בשנים האחרונות, אמר גושן, הייתה צמיחה משמעותית בשוק האשראי החוץ- בנקאי שקרס עם פרוץ המשבר. גושן ציין כי לא ניתן לקבוע אם יציבות המערכת הבנקאית בישראל היא נובעת מרגולציה טובה יותר או שמדובר פשוט במזל. בארה"ב התערב הממשל לאחר שהתפתח משבר אמון, בישראל עדיין לא הגענו למשבר אמון. גושן הוסיף כי כרגולטור אחד מלקחי המשבר הוא שיש להתייחס לשוק האג"ח בהיבטים מסוימים לא רק כשוק של ניירות ערך, אלא גם כשוק של אשראי.
פרופ' אסף חמדני, מהאוניברסיטה העברית, העלה טענה לפיה יש להפעיל כללי ממשל תאגידי שונים לחברות עם בעל שליטה ולחברות ללא בעל שליטה. חמדני הציג מחקר שמצביע על הבדלים משמעותיים בין סוגי החברות ועל ההשלכות במישור האקדמי ובמישור המשפטי.
פרופ' עומרי ידלין, מאוניברסיטת תל-אביב, בחן את השאלה האם המשבר מצדיק שינוי רגולציה במהלך המשבר? ואמר כי האינטואיציה היא שבעת משבר יש צורך רב יותר ברגולציה, הן בהיבט הגילוי והן בהיבט של איסורים של מידע פנים. לדעתו הממשלה נוטה לגישה מקלה בעיתות משבר ומופעל שיקול דעת באכיפה לעת משבר.
בסוף יומו השני של הכנס התקיים פאנל מעניין בנושא- "המשבר הכלכלי ורגולוציות פיננסיות", בהשתתפות: פרופ' פול ג'יי מהוני- דיקאן אוניברסיטת וירג'יניה, פרופ' פרופ' רייניר קראקמן- אוניברסיטת הארוורד, פרופ' מריט פוקס- אוניברסיטת קולומביה, ומישראל: פרופ' עומרי ידלין- אוניברסיטת תל- אביב ופרופ' אמיר ליכט.
