משברים—בין אם מדובר במצבי חירום ביטחוניים, אסונות טבע, או מתחים משפחתיים—מטלטלים את עולמם של מבוגרים וילדים כאחד. אך בעוד שלמבוגרים יש לרוב כלים לוויסות עצמי ולהבנת ההקשר הרחב, לילדים צעירים חסרים עדיין המשאבים הרגשיים והקוגניטיביים שיאפשרו להם להבין, להתמודד ולעבד את המצב. כאן נכנסת לתמונה השגרה, ולא פחות מכך: היכולת שלנו, המבוגרים, להעניק ביטחון, יציבות, והזדמנויות לוויסות רגשי דרך פעילות יומיומית.
הרקע ההתפתחותי
על פי תאוריות התפתחותיות כמו זו של אריק אריקסון, הילדים בגיל הרך (לידה –6) מצויים בשלבים קריטיים לבניית תחושת ביטחון בסיסית והבנה של עצמם בעולם. שגרה יומיומית עקבית מספקת להם עוגן רגשי ומבנה ניבוי, שעוזרים להפחית חרדה ולחזק תחושת שליטה. כאשר המשבר מטלטל את סדר היום, הילד מאבד את ההקשר המוכר – וחש לעיתים קרובות בלבול, פחד או תסכול. לכן, יצירת שגרה מחודשת – גם אם מותאמת למצב – היא חיונית.
איך עושים את זה? – כלים פרקטיים להורים ולמחנכים
יצירת מסגרת ברורה אך גמישה
חשוב לבנות סדר יום קבוע ככל האפשר: זמני קימה, ארוחות, פעילויות ומשחק, זמן מנוחה ושינה. המסגרת לא חייבת להיות נוקשה, אך היא צריכה לחזור על עצמה מדי יום. למשל: אחרי ארוחת הבוקר תמיד יש פעילות יצירה או משחק חופשי, ולאחר מכן זמן סיפור.
הכנסת פעילויות מרגיעות ורפלקטיביות
משחק דמיוני, ציור, האזנה למוזיקה רגועה או פעילות פיזית עדינה (כמו יוגה לילדים או תנועה עם מוזיקה) יכולים לסייע בשחרור מתחים. אפשר גם ליצור “פינת שקט” עם בובות רכות, ספרים, ושמיכה – מקום שילד יכול לגשת אליו כשהוא זקוק לרוגע.
שימוש בסיפורים ככלי לעיבוד רגשות
סיפורים מאפשרים לילדים לבטא פחדים ורגשות דרך הזדהות עם דמויות. סיפורי חיות, אגדות או סיפורים שאתם ממציאים יחד – כל אלו יכולים לשמש כ”חלון” לעולם הפנימי של הילד. שאלו שאלות כמו: “מה אתה חושב שהדמות הרגישה?”, “מה היית עושה במקומה?” – וכך תעודדו שיח רגשי עקיף ובטוח.
מעורבות הילד בתכנון
העניקו לילד תחושת שליטה בכך שתשתפו אותו בבחירת פעילויות או תבקשו ממנו לעזור לתכנן את היום. גם ילדים בני 3-4 יכולים לבחור אם הם מעדיפים לצייר או לבנות בקוביות, או איזה סיפור יוקרא לפני השינה.
תקשורת פתוחה ורגישה
היו קשובים לשאלות, גם אם הן נשמעות “מוזרות” או חוזרות על עצמן. התייחסו אליהן ברצינות, במילים פשוטות ובהתאם לגיל. לעיתים, עצם הידיעה שמקשיבים לו – מספיקה לילד כדי להירגע.
לסיכום
שגרה בזמן משבר אינה ניסיון “להתעלם מהמציאות”, אלא דווקא להעניק לילד את הקרקע היציבה שממנה הוא יוכל להתמודד עמה. שילוב של מבנה יומיומי, פעילויות משחקיות מרגיעות, וסיפורים שמאפשרים לווסת רגשות – יכולים לעשות הבדל משמעותי ברווחתו של הילד. אנו, כמבוגרים, לא תמיד יכולים לשנות את הסיטואציה החיצונית – אך יש לנו השפעה עצומה על איך ירגיש הילד בתוכה.
ד"ר עינת ינוביץ – ראש התמחות חינוך הגיל הרך בתכנית התואר השני בחינוך, הקריה האקדמית אונו.
