תחום המציאות המדומה כבר מזמן לא שייך רק לעולם משחקי הרשת 

   

ד”ר ליאת שמרי-זאבי, ראשת המסלול לתואר שני בטיפול באמנות חזותית בבית הספר לחברה ואמנויות – האקדמית אונו, מספרת על המקום שבו הפסיכולוגיה פוגשת את האמנות במרחב הווירטואלי

 

כוחה של האמנות ככלי טיפולי מוכר כבר אלפי שנים – ודי אם ניזכר בסיפורו של המלך שאול, שחיפש מזור לנפשו בצלילי המוזיקה המנחמים של דוד. עכשיו, דמיינו את הסיטואציה הזו, כשבמקום נבל המפיק צלילים מרגיעים, דוד מתייצב בפני אדונו עם ערכת VR, ומעביר את המלך הדכאוני סשן של טיפולים שבו הוא שולף אותו מהדכדוך הקיומי של מציאות חייו לאזור הנוחות הטיפולי של מרחבי המציאות המדומה.

ברוכים הבאים לעידן הדיגיטלי, תקופה שבה הטכנולוגיה עולה על כל דמיון והמציאות המדומה (Virtual Reality) הופכת למושג שיוצא מעולם משחקי המחשב ומשתלב כחלק בלתי נפרד מהמערך שמפעילים מטפלים באומנויות.

“הכניסה לעולם של המציאות המדומה מסייעת לפתוח בפנינו לא מעט דלתות סגורות בעבודה עם מטופלים”, אומרת ד”ר ליאת שמרי-זאבי, ראשת התוכנית לתואר שני בטיפול באמנות חזותית בבית הספר לחברה ואמנויות – הקריה האקדמית אונו, “זה מורגש בעיקר בעבודה עם בני נוער, שלא פעם מתקשים לאמץ את הטיפול ה’קלאסי’ באמנות. נערים, שיגלו התנגדות לעשייה אמנותית בציור ופיסול, עשויים להיות פתוחים יותר לחוויה כשהם יתבקשו לצייר במרחב הווירטואלי שאליו הם נכנסים. וזו כמובן רק דוגמה אחת מני רבות”. 

עולם חדש מופלא

הטיפול באמנות חזותית עושה שימוש משולב בפרקטיקות פסיכולוגיות ובכלים מעולם האמנות, כדי להעריך ולטפל במצוקות נפשיות ובקשיים רגשיים. תהליכי היצירה חושפים תכנים מודעים ובלתי מודעים מהוויית המטופל, ומהווים השראה להתחדשות ולהתחזקות.

הבסיס הרעיוני של שימוש באמצעים אמנותיים כדי לסייע להתגבר על מצוקות עתיקות יומין, כאמור, אבל דומה כי בשנים האחרונות התחום עבר התפתחות משמעותית. הטיפול באמנות הולך וקונה לעצמו מעמד מרכזי בעולם הטיפולי ובהתאמה, דומה כי גם הלימודים בתחום הפכו למבוקשים יותר. 

ד”ר שמרי-זאבי, שלצד היותה אשת אקדמיה מוערכת העוסקת בטיפול באמנות מזה יותר מ-20 שנה, מאמינה שהאבולוציה שהכניסה את עולם המציאות המדומה לחדרי הטיפול היא התפתחות שעשויה לשרת היטב הן את המטפלים והן את המטופלים. 

היא עצמה, אגב, נכנסה לתחום כמעט במקרה: “בעלי חזר מלונדון עם משקפי מציאות מדומה וכולנו בבית התחלנו להשתעשע עם זה. עם הזמן הבנתי איזה עולם מופלא מסתתר שם”.

להיכנס לבית שציירת

מה שהחל כשעשוע משפחתי גלש לעולמה המקצועי של ד”ר שמרי-זאבי: “בשלב הראשון נכנסתי למחקר שעסק בטיפול באמנות באמצעות VR. החוקרת שעמדה מאחורי המחקר הכירה לי את הכלי המשמעותי ביותר לטיפול מעיין זה – ‘ ‘Google Tilt Brush. הכלי מאפשר לחבוש קסדת VR ולהיכנס לעולם המציאות המדומה עם פלטה של צבעים ומערך שלם של מברשות וכלים משלימים”.

פעולת הציור ב’מציאות מדומה’ מייצרת שילוב חדשני בין אלמנטים מעולם הציור והפיסול בהם נעשה שימוש “קלאסי” במסגרת מפגשים בטיפול באמנות, כגון: קו, צורה, כתם, צבע לבין אלמנטים דיגיטליים. קיימים מספר מאפיינים מקדמים ביצירה במציאות מדומה, ראשית, היצירה במדיום הדיגיטלי שונה מזה ה”קלאסי” בכך שהחומר בו מתקיימת היצירה הינו וירטואלי ואינו פיזי; שנית, הציור נעשה בתלת ממד ובכך מאפשר התבוננות מזוויות מרובות, כולל מתוך היצירה עצמה; שלישית, המרחב הווירטואלי מאפשר חומר בעל מאפיינים “בלתי מציאותיים”, היצירה אינה כפופה לחוקי הפיזיקה המוכרים, החומר והמרחב יכולים לכלול אלמנטים מרהיבים של תנועה ושינוי דינמי במרחב האינסופי; לבסוף, כאשר עולים חומרים רגשיים בלתי נסבלים המדיה הווירטואלית מאפשרת שליטה של המטופל על הסיטואציה על ידי הסרה של משקפי המציאות המדומה (יכולת משמעותית ביותר עבור בני נוער שחווה טראומה או חרדה). זוהי היכולת לשלוט בפרספקטיבה ממנה היוצר והצופה חווים את היצירה, מעבר מהתבוננות מגוף ראשון להתבוננות מגוף שלישי ( Third person perspective-3PP To First person perspective-1PP), וחזרה ל”כאן ועכשיו” של חדר הטיפול. יש לציין כי בכל שלב בטיפול ניתן לחזור לשימוש בחומרי אמנות “קלאסיים”.

ובהקשר זה, מדובר בכלים המאפשרים חופש יצירתי עצום, שגדול בהרבה מהמרחב המוגבל של דף וצבע בעולם האמיתי. למעשה, מי שלוקח חלק בפעילות, יכול לצייר לעצמו את המרחב שבו הוא פועל ולעבור להתקיים במרחב שאותו הוא בורא. בנוסף ניתן לשמור ציורים ישנים, לשתול תמונות מהעולם האמיתי, לדמות סביבות פעילות ולשלב כלים טיפוליים נוספים כמו מוזיקה ופעילות מילולית ודרמטית. 

“מדובר בכלי טיפולי מופלא שמחזיק בתוכו מודלטיס שונים של טיפול באמנות, מציור כמובן ועד פסיכו-דרמה, תנועה, ביבליותרפיה ומוזיקה”, אומרת ד”ר שמרי-זאבי, “ומעל לכל, הטיפול הזה מעניק יכולת אמרסיבית גבוהה – יכולת להיטמע בתוך הסביבה הטיפולית. מה שלא בהכרח קורה בטיפול שגרתי באמנות”. 

 

– איך בעצם עובד הטיפול? המטופל חובש את  משקפי המציאות המדומה  ומה אז?

הטיפול נעשה בשימוש ב Oculus Rift, בו המשתתפים חובשיםHead Mounted Display – HMD, ועושים שימוש בתוכנת Google Tilt Brush  בתוך מרחב וירטואלי סגור. המטופלים אוחזים בשני hand controllers, אשר מאפשריםMOCAP – Motion capture  ויצירה. שלט אחד נועד לציור ושלט שני לשליטה על תפריטי התוכנה והצבע, מבנה המדמה את מדיום הציור הקלאסי באמצעות פלטת צבע ומכחול. היצירה עצמה מערבת תנועות ידיים ו/או גוף מלא.

“אני יכולה, למשל, לקחת מטופל לסביבה שמדמה את בית הילדות שלו. במקום הבטוח הזה הוא יכול לצייר את החדר שאליו הוא רוצה לגשת ואז להיכנס לתוך החדר שהוא צייר, להוסיף ריהוט או להכניס אנשים שונים מהעבר שלו, שמולם יתבצע מהלך של תקשורת במטרה לפתור בעיות לא פתורות. זה יכול להתבצע בתקשורת מילולית, באמצעים אמנותיים או אפילו באלמנטים מתחום עולם משחקי המחשב “.

אחד היתרונות הגדולים של הטיפול הוא הידיעה שלא משנה עד כמה עמוק נכנסת לטיפול, בכל רגע נתון ניתן להוריד את קסדת ה VR – ולחזור לעולם האמיתי: “לדוגמה ילד עם חרדה חברתית. אנחנו מתחילים מלצייר חברים לכיתה או תחושות שעולות בעת כניסה לחדר מלא באנשים, לבצע חשיפה הדרגתית בעולם של ה-VR. בשלב שבו אנחנו רואים שזה מתחיל להיות אינטנסיבי, מפסיקים, עוצרים לרגע, חוזרים לקליניקה הבטוחה, משוחחים על הדברים, או יוצרים באמנות, ואז חוזרים לעולם הוירטואלי”.

תואר שני – העולם האמיתי

תוכנית הלימודים לתואר שני בטיפול באומנויות מציעה לסטודנטים שמעוניינים להשתלב בתחום לימודי מקצוע המשלבים רקע אקדמי עשיר לצד ממד פרקטי מובהק. “מדובר בתואר ששם דגש על עבודת שטח”, אומרת ד”ר שמרי-זאבי, “הסטודנטים לומדים מתוך התנסות חווייתית, גם בכיתות וגם בשטח הקליני”. 

 

– בשטח, זאת אומרת שהם ממש עוסקים בטיפול?

“בהחלט, כבר משנה א’ מתקיימת התנסות מעשית שנעשית במקביל ללימודים האקדמיים. בהתחלה במסגרת של סמינר קליני ובשנים הבאות הסטודנטים מטפלים בשטח באופן מפוקח בליווי הדרכה צמודה “.

– ומה בנוגע לתחום המציאות המדומה? 

“זהו תחום מאוד חדש בעולם הטיפולי כך שעדיין לא נבנו קורסים בנושא, אבל זה בהחלט יכול להיות חלק ממערך הלימודים שלנו בעתיד. אנחנו אפילו כבר רואים סטודנטים ל-MA בבית הספר לחברה ואמנויות – הקריה האקדמית אונו שבחרו כנושא לעבודת המחקר שלהם בשנה ב’ את תחום המציאות המדומה. עם קצב ההתקדמות של נושא ה-VR בעולם הטיפול באומנויות, אני מאמינה שנראה עוד הרבה מזה בשנים הקרובות”.