ראיון בלעדי עם נשיא אסתי לאודר ישראל ובוגר הקריה האקדמית אונו על ניהול בגיל צעיר, איזון בית-קריירה והחלטות בזמן משבר
כשאורן רווח מונה למנכ"ל רבלון בגיל 25 וחצי, הוא ניהל 400 עובדים – רובם מבוגרים ממנו פי שניים. היום, כנשיא קבוצת אסתי לאודר ישראל ויו"ר ענף הקוסמטיקה באיגוד לשכות המסחר, הוא חושף בראיון לפודקאסט "מכת פתיחה" של הקריה האקדמית אונו את סודות ההצלחה שלו ואת ההחלטה הדרמטית שקיבל באוקטובר האחרון.
"בגיל 25 אנשים עוד בטיול אחרי הצבא"
"25 אנשים עוד בטיול אחרי הצבא, כאילו עוד לא מסיימים", מספר רווח למראיין אנדי רם. "ואני סיימתי פה בקריה האקדמית ללמוד את התואר הראשון ועבדתי בג'ונסון אנד ג'ונסון… עשינו עבודה טובה שם עם נוטרוג'ינה. ואז שמע עליי בחור מסוים… אמרו לי יש משרה ברבלון".
הפגישה הראשונה הייתה מאתגרת: "נכנסתי, פגשתי אנשים שהם לפחות פי 2 בגיל שלי". אבל רווח הגיע מוכן עם גישה ברורה: "קודם כל לבוא וללמוד את העסק. כי הוא כבר קיים. יש כבר DNA לעסק… אם אתה רוצה לשפר משהו, אז קודם כל תלמד אותו. תכיר את האנשים. תבין את היכולות".
סוד ההצלחה: "אנשים בונים מותגים"
כשאנדי רם שואל על "מכת הפתיחה" של מנהל מצליח, רווח לא מהסס:
"מכת הפתיחה שלי בכל אופן הייתה אנשים. כשאתה יושב בפגישה עם מישהו, עם עובד שלך, ברגע שאתה מבין מה חשוב לו, ותדע לחבר את זה לתוך המנגנון השלם שנקרא חברה, אז הצלחת. כי רתמת אותו למשימה. ואז אתה כבר לא לבד".
הוא ממשיך ומסביר: "אתה יכול להיות מנהל מאוד מוצלח, וחברה מאוד מוצלחת ומותגים מאוד מוצלחים, אבל… בסופו של דבר, אנשים בונים מותגים ולא מותגים בונים אנשים".
המחיר האישי של הקריירה
רווח לא מסתיר את המחיר האישי: "בגיל 27, מצאתי את עצמי כבר מנהל כמעט 29 מותגים, עם אלף עובדים… ואחרי זה, בגיל 31, הכרתי את אסתי לאודר, ונכנסתי כמנכ"ל הכי צעיר בעולם של קונצרן מאוד גדול".
כששואלים אותו על הפגיעה בחיי המשפחה, הוא מודה: "מן הסתם. פתאום אתה מגיע לניו יורק, ואתה רואה את כל האימפריה הזו… אתה גם הרבה על הקו, ונוסע הרבה… אז מן הסתם, אתה גם פחות בבית ופחות עם הילדים".
הוא חושף פרט אישי כואב: "החולשה שלי הייתה שהייתי בלי המשפחה שלי, מגיל 40 עד גיל 47. היינו, אני וצופנת התגרשנו… ברגע שאין לך את הבסיס, את המשפחה שלך… את הבית שאתה חוזר אליו, אז זו הייתה נקודת חולשה שלי".
ועל החזרה לאשתו הוא אומר בהתרגשות: "הדבר הכי גדול שעשיתי בחיים, עושה או אעשה, זה חזרה הביתה".
