חדשות

בהופעה נדירה למדי של הממונה על התחרות הכלכלית, עו"ד מיכל הלפרין, בכנס "התחרות בעידן הדיגיטלי", שקיים מכון שלום למחקר השוואתי, אמרה הממונה כי רשות התחרות הכלכלית אינה עומדת להצר את צערי גוגל ושאר ענקיות האינטרנט בפעילותן בישראל. מי שנחשבת כבעלת התפקיד החשוב והמאיים ביותר על מונופולים ובעלי כוח שוק בישראל, טענה כי הרשות אינה ממהרת להתערב בדיני התחרות בעידן הדיגיטלי, למרות יכולתה לעשות כן, היא טענה הממונה כי היא אינה מתכננת להפעיל פיקוח על מונופולים כגון אייר בי אנד בי, פייסבוק, אמזון ועוד מתוך הבנת תרומתם של המונופולים האינטרנטיים הבינלאומיים על רווחת חיי היומיום של הציבור בישראל. מי אינו משתמש מידי יום בוויז, גוגל טרנסלייט ואי מייל? עוד טענה הממונה כי רגולציה מגבילה על תעשיית ההיי טק, העושה שימוש ברשת האינטרנט, עלולה לפגוע בתעשיית ההיי טק הישראלית ובמעמד של ישראל כמדינת סטרט אפ, ולפגוע בתרומתן החשובה ובתחרותיות של חברות ההי טק הישראליות בשוק הבינלאומי. "

28 באפריל 2019

יחד עם זאת הדגישה הממונה כי אם תתגלה פגיעה בצרכנים היא לא תהסס לפעול להגנתם של צרכני ישראל ובינתיים פועלות ברשות וועדות, תוך שיתוף פעולה בינלאומי, לגבי מידע שכבר הצטבר בנושא ברשויות תחרות מקבילות בעולם.

פרופסור יניסקי-רביד הוסיפה ושאלה: "כיצד ניתן להוכיח קרטל (כגון תיאום מחירים) בין מתחרים כאשר כל משתמש מקבל בכל רגע נתון מחיר אחר, המותאם על ידי תוכנות בינה מלאכותית לפי נתוני הצריכה, הכנסה ומידע פרטי אחר הנאסף על ידי תוכנות אלו ומשתנה בכל רגע נתון? הרשות שיכולה היתה להשוות מחירים בין רשתות שופר סל, קואופ ואחרים על ידי חוקרים שבדקו המחירים בחנויות עצמן, אינם יכולים לעשות כן ברשת האינטרנט המותאמת אישית. התחרות החופשית בה תמך מילטון פרידמן מאבדת ממשמעותה. דיני התחרות הופכים למיושנים ובלתי ישימים." פרופסור יניסקי-רביד הציעה פתרון אותו פרסמה במאמרה שנבחר כמאמר בעל החזון בקניין רוחני וזכה לפרס, Generating Rembrandt, הדורש שיתוף פעולה בין משפטנים, כלכלנים ומהנדסים ומטיל אחריות על המשתמשים מכוח דיני הקניין הרוחני, השולטים בתוכנות.

פרופסור אריה גביוס, דיקן הפקולטה למנהל עסקים ברך בחום את באי הכנס ושיבח את חשיבותו. הוא הסביר, מדוע, הן תאורטית הן מעשית, השוק אינו ערוך ליתן פתרון. דבריו התקבלו בהסכמה רחבה על ידי המשתתפים. עוד טען כי הטכנולוגיה היום אינה אוטונומית לגמרי וצריך לחול שינוי משמעותי מבחינה סוציולוגית, טכנית וכלכלית כדי להיערך לקראת שינוי.

אורח הכבוד של הכנס, פרופסור אריאל אזרחי, מביה"ס למשפטים של אוקספורד בריטניה, ראש מרכז אוקספורד להגבלים עסקיים, בעל שם עולמי בתחומו, שהגיע במיוחד לכנס, הפליא בדברי ההסבר על אופן הפעולה הבעייתי של חברות בעידן הדיגיטלי. לדבריו: הסכמים רבים נעשים באמצעים דיגיטליים על ידי תוכנות בינה מלאכותית ברשת, בלי ידיעה של החברות עצמן, מתוך משימה שהוגדרה לתוכנות להגיע למחיר אופטימלי. שם המקרה שניתנה הוראה של מתכנתים לתוכנות להתחרות עם חברות מתחרות הגיעו התוכנות של הבינה המלאכותית להסכמות נסתרות עם התוכנות האחרות כדרך ה"יעילה" ביותר להשיג את המטרה של השאת רווחים. לכן, התיאום הדיגיטלי הוא בלתי נמנע. עוד הציג פרופסור אזרחי את השימוש הרב שנעשה במידע לרעת המשתמשים. הרצאתו זכתה לתשואות רמות והמשתתפים ציינו שדבריו עוררו חשש רב. כמי ששותף לוועדות המובילות בתחום התחרות הדיגיטלית באירופה הציג פרופ' אזרחי את המגמות החדשות במדינות אירופה ובשוק המשותף, הקושר בין פרטיות לתחרות, כפי שעשה בשוק המשותף על ידי הרגולציה בנושא פרטיות, המכונה GDPR ועל ידי מערכת המשפט בגרמניה לדוגמה.

השופטת לשעבר דר' איריס סורוקר מנהלת מרכז חת לחקר התחרות והרגיולציה, הסבירה את מבנה השוק הקיים כיום, המעודד קיומן של מעט חברות רבות משתתפים ובכך יוצרת רשת האינטרנט את המונופולים האינטרנטיים, שכולנו מכירים. דר' סורוקר טענה כי אין להיבהל מהמצב והציגה פתרונות אפשריים.

פרופסור יניסקי-רביד הציגה בהרצאתה את מחקרה האחרון על היבטים חיובים בשימוש בפלטפורמת בלוקצ'יין בחיי המסחר (תוך הסבר כיצד פועלת פלטפורמת בלוקצ'יין על מאפיינה הייחודיים, בהיותה רשת דמוקרטית ללא מתווכים, בעלת נתונים גלויים, אפשרות גביית תשלום אוטומטית, ויכולת הצפנה המשמרת הנתונים ובכך זוכה לאמון הציבור). פרופסור יניסקי-רביד הסבירה כי לצד היתרונות, לאור מבנה השוק הקיים כיום, עצם השימוש בפלטפורמת בלוקצ'יין, על מאפייניה עלול ליצור איום על חיי המסחר והתחרות. פרופסור יניסקי-רביד סכמה דבריה בשאלה, הנושאת את שם מחקרה בתחום: האם לדעת הנוכחים מדובר בארץ המובטחת או בצד האפל של הירח (תוך הצגת התמונות שנשלחו מהחללית בראשית 1).

דר' מיכל שפירא, השותפה לארגון הכנס, סגנית דיקן הפקולטה למינהל עסקים להוראה וראש החוג לפרסום ותקשורת שיווקית, דירקטורית ויו"ר ועדת רדיו ברשות השניה לטלוויזיה ורדיו, חתמה את הכנס חתמה בהרצאה מאלפת על המיזוג ביין רשתות הטלויזיה, בו היתה מעורבת.היא תארה את המכשולים וההצלחות תוך התייחסות לדברי המשתתפים האחרים.

הכנס נערך על ידי מכון שלום בשיתוף דר' מיכל שפירא, סגנית דיקן הפקולטה למנהל עסקים להוראה וראש החוג לפרסום ותקשורת שיווקית, דירקטורית ויו"ר ועדת רדיו ברשות השניה לטלוויזיה ורדיו.
ובהמלצת פרופ' גביוס דיקן הפקולטה למינהל עסקים, הקריה האקדמיה אונו, ולאור התגובות הטובות להן זכה הכנס,הוחלט כי זהו הכנס הראשון בכנסים רב שנתיים שיערכו כנס בתחום האתגרים הדיגיטליים על ידי מכון שלום בשיתוף הפקולטה למשפטים.

 

 

This image requires alt text, but the alt text is currently blank. Either add alt text or mark the image as decorative.

Print Friendly, PDF & Email