פרופ' שמואל האוזר

פרופ' האוזר שמואל

משנה לנשיא לעניינים אקדמיים, ראש מכון מחקר אמון הציבור וראש ההתמחות במימון ושוק ההון

אודות

בחודש ינואר 2018 סיים פרופ’ האוזר את תפקידו כיושב ראש הרשות לניירות ערך. כהונתו של פרופ’ האוזר מאופיינת באקטיביזם, בהגברת האכיפה ופתיחת תיקים פלילים כנגד בכירים: תיק מנופים בחשד להרצת מניות, ראש קרן רוביקון וקרן קלע בחשד לעבירות של מרמה, בכירים בחברת החשמל בפרשת סימנס, וכנגד שר הרווחה בחשד לשימוש במידע פנימי. האוזר בעל תואר ראשון בסטטיסטיקה וכלכלה מהאוניברסיטה העברית בירושלים (1980) ובעל תואר שני במימון מהאוניברסיטה העברית (1982). את הדוקטורט שלו קיבל מאוניברסיטת טמפל בפילדלפיה ב-1986. בשנת 2005 מונה לפרופסור מן המניין באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב.
בשנים 1988-1987 עבד ככלכלן בבנק ישראל. בשנים 2005-1989 שימש ככלכלן הראשי של רשות ניירות ערך והיה שותף פעיל בעיצוב כל הרפורמות בשוק ההון. הוא עמד בראש שתי ועדות ציבוריות שנקראו על שמו – הוועדה להסדרת פעילותם של עושי שוק בבורסה לניירות ערך בתל אביב (2002) והוועדה למזעור מניפולציות בשוק ההון (2004).
בנוסף, ייעץ האוזר לוועדת הכלכלה של הכנסת בראשותו של ח”כ משה כחלון בנושא עמלות הבנקים (2007) והיה חבר בוועדה ציבורית בראשותו של פרופסור אוריאל פרוקצ’יה להסדרת זירות מסחר אלטרנטיביות בשוק ההון (2001). במקביל לעבודתו ברשות ניירות ערך, האוזר פיתח קריירה אקדמית כמרצה וכחוקר בתחומים של מנהל עסקים ושוק ההון.
בשנים 2001-1987 שימש כפרופסור אורח בבית הספר לניהול של האוניברסיטה העברית. כמו כן, בין השנים 1995-1990 שימש כמרצה בבית הספר לניהול של אוניברסיטת בר-אילן. החל משנת 1995 הוא חבר בסגל הפקולטה לניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב: תחילה כמרצה בכיר, לאחר מכן כפרופסור חבר והחל מ-2005 כפרופסור מן המניין. בשנת 2006 זכה בפרס המדען המצטיין של אוניברסיטת בן-גוריון. האוזר פרסם עשרות עבודות מחקר על שוק ההון הישראלי, שהתפרסמו בכתבי עת דוגמת: Journal of Finance, Journal of Financial Economics, Review of Financial Studies Journal of Business ועוד. לאחר שעזב את רשות ניירות ערך, הקים ועמד בראש חברת נרטיב לייעוץ בשוק ההון, וכמו כן כיהן כיו”ר חברת גאון מאה-נט לעשיית שוק, יו”ר חברה לגיוס הון סיכון וכדירקטור בחברת מעלות – חברת הדירוג של אג”ח של חברות ציבוריות, במגדל שוקי הון ובמיטב בית השקעות. במישור האקדמי, התמנה לדקאן הפקולטה למנהל עסקים בקריה האקדמית אונו, במקביל להמשך כהונתו כפרופסור מן המניין בפקולטה לניהול באוניברסיטת בן-גוריון. הוא שימש כחבר המועצה להשכלה גבוהה בין השנים 2017-2012. מאז 2011 מכהן כיו”ר משותף במוסד לתקינה בחשבונאות וכחבר בוועדה המייעצת בעניינים הנוגעים לעסקי בנקאות של בנק ישראל, ומתחילת 2017 מכהן כחבר בוועדה המייעצת של רשות שוק ההון. פרופ’ האוזר היה חבר הוועדה להגברת התחרותיות במשק שעסקה בתופעת הריכוזיות במשק הישראלי וחבר בוועדת הסדרי החוב.
בשנים 2011-2018 האוזר שימש כיו”ר רשות ני”ע. כהונתו של פרופ’ האוזר מאופיינת באקטיביזם, בהגברת האכיפה ופתיחת תיקים פלילים כנגד בכירים. בין השאר, פרופ’ האוזר הורה על פתיחת חקירה פלילית ב-IDB, , בחברת מנופים, חברת בזק, חברת סימנס, חברת קלע ועוד. בהקשר לכך אמר אמר האוזר: “אני מאמין באכיפה בלתי מתפשרת שיוצרת הרתעה”. עם כניסתו של פרופ’ האוזר לתפקיד במאי 2011, יזם הקמת מערכת הצבעות אלקטרונית אשר באמצעותה יוכלו מחזיקים בניירות ערך להצביע באמצעות האינטרנט באסיפות שבהן הם זכאים להצביע. המערכת החלה לפעול ביוני 2015. מערכת ההצבעה האלקטרונית מקלה על נגישות המידע ועל האפשרות לממש את זכויות ההצבעה בלא עלויות, ובכך תתרום להגדלת שיעור השתתפות הציבור באסיפות כלליות. בשנת 2012 האוזר הציג מפת דרכים לרשות ניירות ערך הכוללת דה-רגולציה והסרת חסמים, התוכנית הושלמה בחקיקה במאי 2016. בשנת 2013 הוביל שורה של מהלכים שנועדו להגן על עניינו של הציבור בשוק ההון לצד קידום הקלות שמסייעות לחברות להתנהל מול דרישות הרגולציה. בין המהלכים, בולטים חוק ההקלות שמקדם דה-רגולציה לקהל החברות; הורדת גובה עמלות ההפצה, שינוי מבנה הבורסה, הקלות לחברות מו”פ, הקלות לחברות שמנפיקות לראשונה, הקלות לחברות קטנות ובינוניות, ועוד. בשנה זו מינה האוזר גם את הוועדה לקידום השקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המחקר והפיתוח, בנוסף מינה את הוועדה לשכלול המסחר ולעידוד הנזילות בבורסה בתל אביב. מסקנות הוועדה תורגמו ל”חוק המו”פ” שהושלם במהלך שנת 2016, חוק אשר נועד להקל על חברות היי-טק להנפיק בבורסה בתל אביב ולעודד אותן לעשות כן. הקלות אלה כוללות הקלות בדרישות הגילוי והממשל התאגידי של חברות הייטק, תמריצי מיסוי הן ליזמים של חברות שיבחרו להנפיק בבורסה והן למשקיעים שישקיעו בחברות אלה במסגרת ההנפקה, ועידוד פרסום אנליזה בלתי תלויה על החברות במימון משרד האוצר, המדען הראשי והבורסה.
בנוסף, פרופ’ האוזר הוביל הקלות בהנפקות ראשונות בבורסה (IPOs) המעניקות לחברות המנפיקות לראשונה בבורסה “סל קליטה” למשך חמש שנים ממועד ההנפקה, במהלכן ייהנו חברות אלה מהקלות רגולטוריות משמעותיות, שיקלו עליהן להסתגל לתהליך הפיכתן לתאגידים מדווחים. פרופ’ האוזר הוביל את המהלך לשינוי מבנה הבעלות על הבורסה. מהלך זה נועד להעמיד את הבורסה בתל אביב בשורה אחת עם הבורסות בעולם, זאת בדומה לשינוי המבני שעברו כל הבורסות בעולם המודרני. המהלך שיבוצע ייצור לבורסה מודל תמריצים שיוביל אותה לפעול באופן תחרותי – לצרף ברוקרים חדשים ועל ידי כך להוזיל עלויות למשקיעים, להתחרות במערכת תחום נוסף שפרופ’ האוזר קידם הוא פיקוח על זירות המסחר. לאחר שנים שבהן התחום היה פרוץ וללא כל הסדרה ופיקוח, אושרה בכנסת חקיקה שנועדה להבטיח שההפעלה והשיווק של זירות המסחר יתנהלו בהגינות מסחרית, תוך שמירה על כספי הלקוחות. הליך הרישוי הסתיים בסוף 2016, וכעת ישנן שש חברות בעלות רישיון לזירת סוחר. רפורמה נוספת אשר עברה בכנסת במהלך כהונתו של האוזר כיו”ר רשות ניירות ערך היא המעבר מתעודות סל לקרנות סל בישראל. במהלך כהונתו, זכתה רשות ניירות ערך בפרס השקיפות השלטונית של שרת המשפטים איילת שקד לשנת 2015. במהלך טקס הענקת הפרס, אמרה שרת המשפטים: “רשות ניירות ערך, בראשות פרופ’ האוזר, מדגימה לכולנו כיצד רשות ציבורית יכולה להטמיע בתוכה יסודות עמוקים של שקיפות ולהתנהל באופן קבוע ושיטתי בשקיפות הסטנדרט גבוה”. במרץ 2016 אסרה הרשות בראשות האוזר על מסחר באופציות בינאריות בישראל באמצעות זירות מסחר פרטיות. בין הנימוקים לצעד זה: “מורכבות המכשיר, הקושי בתמחור שלו והיעדר האפשרות לבצע ניתוח כלכלי מושכל מקנים לפלטפורמה ולמכשירים הפיננסיים אופי של משחק ניחושים”. באוקטובר 2016 פנה האוזר, ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה שיפעל לשינוי החוק כך ניתן יהיה לאסור גם שיווק אופציות בינאריות מישראל לחו״ל. בעקבות רוחות רגולציה אלו, מספר חברות הפונות לחו”ל סגרו את פעילותן בארץ.
בין השנים 2017-2014 התבטא האוזר כנגד השקעות לא מפוקחות, שפרחו לדבריו בישראל כג’ונגל סביב הוילה של שוק ההון. במסגרת זאת, הרשות פעלה כנגד מספר מיזמים לא מפוקחים לגיוס השקעות, ובכללן קרן אור, יוטרייד, ופרשת אמיר ברמלי-“קרן קלע”. בקיץ 2016 הרשות פעלה למניעת פרסום של מיזמים לא מפוקחים, ובפרט קבעה שפרסום כל פרט כספי או צפי עתידי ליותר מ-35 אנשים מהווה הצעה ללא תשקיף.
פעילות אקדמית: האוזר הוא מומחה במימון ובשוק ההון בעל שם עולמי, פרופסור מן המניין למנהל עסקים בפקולטה לניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. לשעבר דקאן הפקולטה למנהל עסקים בקריה האקדמית אונו.האוזר פרסם עשרות עבודות מחקר על שוק ההון הישראלי, יותר מכל חוקר אחר בתחום שוק ההון בישראל והוא זכה במספר פרסים בגין מאמריו ומחקריו. תחומי המחקר שלו הם: מימון תאגידים, אסדרה בשוקי ההון, שיטות מסחר, אופציות וחוזים עתידיים ומימון בינלאומי. האוזר מנחה סטודנטים לדוקטורט בתחום המימון באוניברסיטת בן-גוריון. חלק גדול מעבודות המחקר של פרופ’ האוזר פורסמו בכתבי עת החשובים ביותר בתחום בארצות הברית בנושאים שונים הקשורים לשוק ההון בישראל ובהם הדומיננטיות של בעלי שליטה בקביעת הערך של זכויות הצבעה במניות; יעילות השימוש בזכויות הצבעה על ידי משקיעים מוסדיים בשוק ריכוזי; יעילות שוק ההון ביחס להנפקות ראשונות והנפקות חוזרות; הקשר בין רווחיותן של החברות לבין מבנה השליטה בהן, מדיניות הדיווידנדים של החברות ומדיניות השכר של המנהלים; בחינה של מידת יעילותן של שיטות המסחר בבורסה בכלל ושל שיטת הרצף בפרט; על הקשר בין מבנה שליטה ריכוזי ל”ערך” של הערכות השווי בישראל; הקשר בין שכר, ריכוזיות ומבנה שליטה ריכוזי בישראל; הקשר בין איכות ממשל תאגידי לבין ביצועיהן של חברות בעלות מבנה שליטה ריכוזי; ועוד.

השכלה

.Ph.D
אוניברסיטת טמפל בארצות הברית (1987).
M.A.
במימון, האוניברסיטה העברית (1982).
.B.A
בסטטיסטיקה וכלכלה, האוניברסיטה העברית (1980).

תחומי הוראה

שוק ההון בישראל, ניהול תיקי השקעות בינלאומיים, ניהול פיננסי, אופציות וחוזים עתידיים ועוד.

תחומי מחקר

מימון, הממשל התאגידי ומבנה השליטה הריכוזי בשוק ההון בישראל (הדומיננטיות של בעלי שליטה בקביעת הערך של זכויות הצבעה במניות; יעילות השימוש בזכויות הצבעה על ידי משקיעים מוסדיים בשוק ריכוזי; יעילות בשוק ההון ביחס להנפקות ראשונות והנפקות חוזרות; הקשר בין רווחיותן של החברות לבין מבנה השליטה בהן, מדיניות הדיווידנדים של החברות ומדיניות השכר של המנהלים).