הכנס השנתי הראשון

הכנס השנתי הראשון

Physical Activity, Social Participation, and Fitness in Children with Motor Coordination Disorders

 

 

Prof. Sharon Cermak, EdD, OTR/L, FAOTA
Department of Rehabilitation Sciences Occupational Therapy and Rehabilitation Counseling

BostonUniversity Sargent College

 

Lack of adequate physical activity and increasing obesity is a significant health problem in children. Various factors contribute to children’s participation in physical activity.  We believe that one of these factors is a child’s motor competence. Developmental coordination Disorder (DCD), also known as dyspraxia or motor planning problems, is a neurologically-based developmental disorder characterized by impaired motor coordination that significantly interferes with academic achievement and activities of daily living. Because of their coordination impairments, children with DCD often are unable to participate in sports and social/physical activities with their peers. This presentation will discuss an ongoing study funded by the National Institutes of Health to examine the relation between children’s motor coordination and their physical activity, fitness, and perceptions about motor competence. 

for list of references – click here

 

 

השימוש במציאות מדומה כפעילות פנאי וכתכנית לשיפור הכושר הגופני בקרב מבוגרים עם מוגבלות אינטלקטואלית

ד"ר שירה ילון-חיימוביץ1, מר מאיר לוטן², פרופ' תמר ויייס
הקריה האקדמית קרית-אונו¹, החוג לפיזיותרפיה, מכללת אריאל², החוג לריפוי בעיסוק, אוניברסיטת חיפה³

 

מבוגרים עם מגבלות אינטלקטואליות חווים הזדמנויות מועטות יחסית לעיסוק בפעילויות פנאי עצמאיות וממעטים להשתתף באופן אקטיבי בפעילות גופנית. ממחקר קודם שערכנו עלה כי מבוגרים עם פיגור שכלי ושיתוק מוחין נהנים מההשתתפות בפעילות פנאי המבוססת על השימוש במערכת של מציאות מדומה. בנוסף, עלייה ברמת הפעילות הגופנית נתפסה כיתרון מרכזי של ההשתתפות בתכנית.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את היתכנות השימוש במערכת מציאות מדומה בעלות נמוכה, כפעילות פנאי וכתכנית פעילות גופנית, למבוגרים עם מוגבלות אינטלקטואלית ומגבלות פיזיות שונות.

 ששים גברים ונשים עם פיגור שכלי קל ובינוני, מחציתם מרותקים לכיסאות גלגלים ומחציתם משתמשים בעזרי ניידות חולקו בחלוקת נוחות לקבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת. כל משתתף בקבוצת הניסוי חווה שלושה מפגשי הפעלה במציאות מדומה בשבוע למשך 6 שבועות. כל מפגש ארך חצי שעה ובמהלכו פעל המשתתף דרך מערכת מציאות מדומה מסוג- Sony PlayStation-II EyeToyבמערכת זו בבואת המשתתף המצולמת בוידיאו מופיעה בתוך מישור האנימציה הגראפית שעל המסך, אשר מגיבה בזמן אמת לתנועות המשתתף. מדידת התוצאות כללה שאלוני משוב ותצפית לבחינת מידת ההנאה וההצלחה וכן מדדים פיזיולוגיים שונים להערכת השינוי בכושר הגופני.

נמצא כי המשתתפים נהנו מן ההשתתפות בפעילות ואף חוו באופן עקבי תחושת הצלחה. כמו כן נמצא שיפור בכושרם הגופני במבחני כושר שונים.  ממצאי המחקר עולה כי מערכת מציאות מדומה בעלות נמוכה ניתנת להתאמה למבוגרים עם מגוון מגבלות אינטלקטואליות. באמצעות המערכת ניתן להגביר את השתתפותם בפעילויות פנאי והיא אף עשויה להוות כלי יעיל ומועדף לשיפור הכושר הגופני בקרב אוכלוסייה זו.

 

הקשר שבין לקויות למידה, תפישה וזיכרון
 

פרופ' מרב אחישר,

המחלקה לפסיכולוגיה והמרכז לחישוביות עצבית, האוניברסיטה העברית, ירושלים

 

במהלך כ-100 שנות מחקר הסיבות לדיסלקסיה הצטברו הבנות חשובות. המקובלות שבהן הן שלמרבית המתקשים בקריאה יש קשיים במניפולציות על צלילי דיבור ובזיכרון מילולי. אולם אין הסכמה לגבי השאלה האם קשיים אלה הם תוצאה של כשל תפיסתי בסיסי יותר. בסדרת מחקרים איפיינו את יכולותיהם של דיסלקטים בבצוע מטלות אודיטוריות וראיתיות פשוטות. מצאנו שיש קבוצה גדולה של דיסלקטים המתקשים בשתי האופנויות- כאשר המטלה דורשת השוואה בין גירויים המוצגים סדרתית.כמו כן נמצא מתאם מובהק בין מידת הקושי בביצוע מטלות אלה ומידת הקשיים שהיו לנבדקים בקריאת מילות תפל ובזיכרון עבודה. המשתתפים שהתקשו ביותר בביצוע המטלות השמיעתיות היו דיסלקטים שהתקשו ביותר במטלות זיכרון העבודה ובמבחני שפה סטנדרטיים. כדי לחקור את מקור הקושי אפיינו את יכולת הבחנת התדר תחת מספר תנאים. בתנאי אחד שונו זוגות הגירויים המושווים בכל פעם. בתנאי אחר, אחד מכל זוג גירויים היה בתדר קבוע. הנבדקים לא הבחינו בהבדל בין שני התנאים, אך אצל נבדקי הביקורת יכולת ההבחנה הייתה טובה בהרבה בתנאי שכלל חזרות על אותו גירוי. אצל המשתתפים הדיסלקטים, לעומת זאת, החזרתיות על הגירוי לא שיפרה את הביצוע. מכך אנו למדים שהסיבה לקושי התפיסתי ואולי גם לקשיי הזיכרון שלהם אינה נובעת מקושי בסיסי ביצוג הגירויים או בהשוואתם אלא בקושי במעבר מהשוואות לשליפה מהזיכרון. המנגנון העצבי המאפשר מעבר זה בדרך כלל, קשור כנראה בתהליכי אדפטציה לא מודעים אך ספציפיים לגירוי. יתכן שהרכיב המורש בדיסלקסיה קשור לפגיעה במנגנון זה. הקושי של הדיסלקטים הוא להתמקד  במאפיינים של גירויי הסביבה בה הם נמצאים כרגע. הקושי הזה יכול להסביר את הקשיים בתפיסה ובזיכרון בהם הם נתקלים.

 

 

יכולות שפה ותפיסה שמיעתית בקרב לקויי למידה בגיל חטיבת הביניים

 ד"ר חנה פוטר-כ"ץ, ד"ר קרן בנאי, פרופ' מרב אחישר
הקריה האקדמית אונו, המחלקה לפסיכולוגיה והמרכז לחישוביות עצבית, האוניברסיטה העברית, ירושלים

 

במחקר שבצענו נבדקו יכולות תפיסתיות ושפתיות של תלמידות לקויות למידה בגיל חטיבת הביניים בהשוואה לקבוצת ביקורת של בנות ללא קשיי למידה. מצאנו כי למרות שקבוצת הבנות לקויות הלמידה לא דווחה על קשיים בשפה ודיבור, יכולת הביצוע שלהן במבחני שפה הבודקים אספקטים צורניים ותחביריים הייתה נמוכה יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת. ממצא מענין נוסף מתיחס ליכולת ההאזנה וההבנה של קבוצת התלמידות עם קשיי הלמידה בתנאי רעש. מצאנו כי ככל שיכולת השמיעה של התלמידות עם קשיי הלמידה בתנאי רעש גרועה יותר, ציוניהן במבחני השפה נמוכים יותר.

ממצאי המחקר מעידים על רגישותה של מערכת השפה ללקות למידה, גם אם הבסיס ללקות הלמידה אינו שפתי. יותר מכך: הם יכולים להצביע על החשיבות הרבה של תנאי ההאזנה בכיתות בית הספר על יכולות למידה ושפה של תלמידים בעלי קשיי למידה. ממצאים אלו יכולים לתרום לשיפור דרכי ההתערבות הטיפולית בסוג זה של אוכלוסיה.

 

 

שיקום מוטורי באמצעות מערכות רובוטיות

Robot-based therapy in motor rehabilitation

 

Dario G. Liebermann, PhD

Department of Physical Therapy, Sackler Faculty of Medicine

TelAviv University

 

 

Robotic-based technologies might play a major role in future motor rehabilitation therapy. They are already being used alongside traditional methods of treatment.

However, we are in a transition period and, perhaps, this is the right moment to critically focus on these technological advances.

The goal of the current lecture is to inquire about whether they do really have a potential for making therapy more efficient, and what key components may make robot-based technology a relevant option. 

 

 

 

טיפול מרחוק דרך האינטרנט

Tele-rehabilitation and Tele-education

 

Heidi Sugarman PhD, Ono Academic College

Ehud Dayan, Aviva Weisel-Eichler PhD, Vivian Gordon M.A., Joseph Tiran PhD

 

Survivors of brain injury or stroke can improve movement ability with intensive, supervised practice, however hours of supervised therapy with a physical or occupational therapist are generally very limited. Similarly, children with learning disabilities generally perform better when provided with extensive multi-sensory repetition of material, however teaching hours are limited. Computer-based technologies offer the potential to provide additional practice hours to stroke patients to improve their motor skills and to pupils to improve their learning skills. Our contributions, Tele-rehabilitation and Tele-education, take computer-based therapy and education one step further by making them internet-based.  This will allow therapists to work with patients and teachers to work with pupils even when they are not physically in the same room or even the same city.   Flexibility is greatly increased because changes and upgrades to the program can be easily made to the website of the program, and these changes are immediately available to all the users. A further advantage of using the internet is the possibility of creating a central web-based database containing a comprehensive analysis of each user's progress.  By gathering data on many subjects over time, a central, web-based database can provide the basis for "smart" therapy and will also facilitate coordinated multicenter research studies.

 

Another innovation of our system is the use of commercially available force feedback joysticks as an input device in addition to a computer mouse. In the Tele-Rehabilitation project, we are using force feedback joysticks to provide low-cost robot-mediated therapy. For the Tele-Education project, the force feedback joysticks add haptic feedback to the usual visual and auditory feedback. Both projects are in advanced development stages. We have begun clinical testing of the Telerehabilitation system and hope to begin testing of the Tele-education system in the near future.

 

 

 

 

 

מדדים אלקטרופיזיולוגיים ותפקודיים לוויסות חושי

 דר' שולה פרוש,
בית הספר לריפוי בעיסוק האוניברסיטה העברית ירושלים

 

ליקוי בויסות חושי מתבטא בחוסר יכולתו של האדם להגיב לגירוי חושי (כולל גירוי נעים) באופן מדורג ומסתגל.  אדם הסובל מליקוי בויסות חושי יגיב בתגובתיות יתר או בתת תגובתיות לקלט חושי המתקבל מהגוף או מהסביבה. לליקוי זה השפעה  על  איכות החיים ועל יכולת השתתפות מאוזנת בתחומי תפקוד שונים לאורך כל מארג החיים, החל בטיפול בצרכים אישיים, דרך עבודה וכלה בפעילויות פנאי. מעט ידוע על המנגנונים אשר גורמים לליקוי בויסות חושי  או משפיעים עליו.

הרצאה זו תתייחס לסדרת מחקרים  פסיכופיזיולוגים אשר נערכו בבית הספר לריפוי בעיסוק של האוניברסיטה העברית, ירושלים, כדי לקדם סוגיה זו. במחקרים אלו  נבדק האם ביטויי הלקוי ניתנים לזיהוי כבר מרמת מערכת העצבים הפריפרית, ו\או ממערכת העצבים המרכזית.

 

 

חשיבות מחקר במקצועות הבריאות והרפואה בעידן הנוכחי

פרופ' נעמי כץ,
הקריה האקדמית אונו, בית הספר לריפוי בעיסוק האוניברסיטה העברית ירושלים

 

ההרצאה תעסוק בסיבות המרכזיות לחשיבות ביצוע מחקרים במערכת הבריאות והוצאת מסקנות אופרטיביות על בסיס ממצאי מחקרים. ביצוע מחקרים ומתן ראיות מחקריות התומכות בשרות הרפואי הניתן ללקוחות הם מהמחויבויות היסודיות של אנשי מקצועות הבריאות והרפואה. בעידן הנוכחי מתן שירותים המבוססים על ראיות מחקריות  Evidence Based Practiceהם הדרישה המרכזית של מקבלי השרות, הממנים אותו והקהל הרחב. אין יותר אמונה עיוורת באנשי הרפואה, יש דרישה מצד הצרכנים לקבלת ידע מבוסס ושיתוף פעולה בהחלטות. מחקר אמור לתמוך בישום הקליני וממצאיו משפרים את תוצאות ההתערבות, אי לכך יש לאנשי המקצוע מחויבות לעסוק במחקר מחד ולהשתמש בממצאי מחקרים מאידך.   

 

 

הפיקוח המשפטי והציבורי על מחקר רפואי – וועדות הלסינקי מוסדיות  – היבטים משפטיים

 ד"ר גיל סיגל,
ראש המרכז למשפט רפואי וביואתיקה, הפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו

 

השתתפותם המתחייבת של בני אדם במחקר הרפואי לסוגיו יוצרת בצידה חובה מוקפדת לשמירת זכויותיהם של המשתתפים. חובה זו, שביטוייה המודרניים נוצקו בעידן ההתפכחות הציבורית לנוכח זוועות שבוצעו בשם המדע במהלך מלחמת העולם השנייה, ממשיכה להתעצב אל מול דרישות מחקריות משתנות מחד גיסא, ולחץ ציבורי מתגבר מאידך גיסא. הפרות זכויות נחקרים נחשפו במדינות רבות, והפרשיות האחרונות שנחשפו בישראל (בי"ח הרצפלד, ניסוי האנטרקס בצה"ל ועוד) מחייבים היכרות מעמיקה של החוקרים ומגישי הצעוןת מחקר עם המותר והאסור במחקר רפואי. כך קובעת הצהרת הלסינקי (שהיא חלק מהתקנות המחייבות בישראל)

"מחקר ביו-רפואי שכרוכים בו בני אדם ינוהל אך ורק בידי אנשי מדע כשירים ובפיקוחו של איש רפואה בעל סמכות קלינית. האחריות לגבי בני האדם תהא תמיד מוטלת על איש הרפואה ולעולם לא תהא מוטלת על האיש או האשה המשמשים למחקר, אפילו נתנו את הסכמתם".

ההסדר המשפטי המחייב במדינת ישראל באשר לפיקוח על המחקר הרפואי (תקנות בריאות העם – ניסויים רפואיים בבני אדם – 1980) מתבסס על וועדות הלסינקי מוסדיות, ן-וועדת הלסינקי עליונה. ברם, קיימת עמימות לא מועטה באשר להגדרת "ניסוי רפואי", בחובה למינוי גורם רפואי מפקח והתקשרות עם "מוסד רפואי", הדרישות לפיקוח במהלך הניסוי ועמידה בתנאי המחקר ועוד.

התאמת הפעילות המחקרית במסגרות המחקר השונות בקריה האקדמית, אונו, לדרישת החוק והצעה למינוי וועדת הלסינקי מוסדית הם התפתחות נדרשת, ובכך נתמקד בעתיד הקרוב.

 

 

 

קניין רוחני  במערכת הרפואית 

 

עו"ד שלומית יניסקי-רביד, ראש המרכז למחקר משפטי השוואתי, הקריה האקדמית אונו

 

ההרצאה תעסוק בזכויות קניין רוחני שמפתחים עובדים במערכת הרפואית במהלך העבודה. של מי הזכויות? מהי ההצדקה לכך? מהו הדין הראוי? ההרצאה תתמקד בדיני פטנטים אך תתייחס גם לזכויות יוצרים ביצירות (כגון ספר) של עובדים במערכת הרפואית. ההרצאה תטען כי הדין הנוהג היום צריך להיות שונה במערכת הרפואית.

 


 

 

Print Friendly, PDF & Email
[print-me]