העמוד נטען, אנא המתן...

loading icon
הישגים  משפטיים
הישגים משפטיים

הישגים משפטיים

  • פ"ח 1101/06 מדינת ישראל נ' יחזקאל בן לטיף באשה:

בתיק זה, בו מרכז נגה מייצג את משפחת הנרצח הורה בית המשפט המחוזי בתל אביב, בהחלטה תקדימית  על עריכת תסקיר נפגע לכל בני משפחת הנרצח. לאחר קבלת התסקיר וחומר נוסף שהובא לבית המשפט בדבר הפגיעה החריפה שעברו בני המשפחה, גזר בית המשפט המחוזי על הנאשם, יחזקאל באשה, מאסר עולם וכן את הפיצוי המקסימאלי אותו ניתן לקבל מכוח סעיף 77 לחוק העונשין, לכל אחד מהורי המנוח ואחיו הקטן וכן פיצוי בסך 80,000 ש"ח לשני אחיו הבגירים.
 

  • ב"ש 353/08 פלונית נ' מדינת ישראל  – חשיפת חומרים הנוגעים למצב נפשי:

עניינו של התיק הינו בסוגיית חשיפת חומרים הנוגעים למצבה הנפשי של עדת תביעה (שאינה המתלוננת) בעבירות אלימות של הנאשם כלפי בת זוגו והעברתם לידי ב"כ הנאשם. בשל תקדימיות העניין ובהעדר ייצוג של העדה, החליטה כב' השופטת כהן על מינוי מרכז נגה לשם ייצוג עמדתה של העדה לעניין התנגדותה לחשיפת החומרים האמורים. לאחר דיון לגופו של עניין, הורתה השופטת כי החומרים לא יועברו לצד השני, פרט לעמוד אחד, המכיל סיכום קצר של האבחנה הרפואית בעניינה, תוך מחיקת רישום שאינו רלוונטי לעניין.

 

  •  ב"ש 091076/08 מדינת ישראל נ' פלוניבקשה להטלת מגבלות ופיקוח על עבריין מין.

בתיק זה הוטל על עבריין המין צו פיקוח לפי חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין. בין השאר, הורה בית המשפט המחוזי בתל-אביב, כי לאחר שחרורו, העבריין יתרחק מן הקטינה הנפגעת ומשפחתה מרחק העולה על 500 מטרים. כיוון שטרם מאסרו התגורר עבריין המין בשכנות קרובה לבית המשפחה, הצו אסר למעשה על חזרתו לביתו לתקופה מוגבלת.

 

  •  ע"פ 9665/06 פלוני נ' מדינת ישראל ומתלוננותערעור לבית המשפט העליון על חומרת העונש והצטרפות מרכז נגה כצד להליך.

המערער, סופר סת"ם במקצועו, הודה והורשע במעשים מגונים רבים במספר ילדות בנות 8 עד 10 לאורך זמן. בגין כך, נדון המערער לששים חודשי מאסר, שנים עשר חודשים מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את הקטינות בסכומים שונים. בערעור שנדון בבית המשפט העליון, המערער טען כנגד חומרת העונש וכנגד גובה הפיצוי שהושת עליו. הנפגעות צורפו כצד להליך ומרכז נגה ייצגן, לעניין בקשת הנאשם להפחתת הפיצויים שנפסקו כנגדו. ביהמ"ש העליון ציין כי מרכז נגה הביא בפני בית המשפט משנה סדורה בכל הנוגע למקומו של הפיצוי לפי סעיף 77 לחוק העונשין ככלי העשוי לסייע בהטבת ניזקו של קורבן עבירות מין או אלימות.

 

  • משפחת פלינר – נוכחות משפחת נפגע העבירה בדיונים בבית המשפט לנוער:

מרכז נגה מייצג את משפחתה של המנוחה, עו"ד ענת פלינר ז"ל בתיק הרצח, במסגרתו מואשם קטין כבן 17 בביצוע העבירה. עקב העובדה שהנאשם היה קטין בעת הגשת כתב האישום, המשפט מתנהל בבית המשפט לנוער, שדלתותיו סגורות על-פי חוק גם בפני משפחת המנוחה. מרכז נגה הגיש בשם משפחת המנוחה בקשה להתרת נוכחותם בבית המשפט במהלך הדיונים. בית המשפט נעתר לבקשה והתיר נוכחותם של שלושה נציגים מבני המשפחה בדיונים וכן עו"ד מטעמם ממרכז נגה.

 

נוכחות נפגעי עבירה בוועדות שחרורים

 

  • רע"פ 10439/08 מדינת ישראל נ' סמיר גנאמה ואחרים

רוצחי הנער דני כץ הגישו בקשה לשחרור מוקדם לוועדת השחרורים המיוחדת  שדחתה את בקשתם.  על החלטה זו הגישו הרוצחים ערעור לבית המשפט המחוזי שקבע שהדיון יחזור לוועדה שתתכנס בהרכב שונה. במסגרת הערעור שהגישה המדינה על החלטה זו לבית המשפט העליון, הגיש מרכז נגה בקשה להצטרף להליך כידיד בית המשפט. בית המשפט העליון אישר את הבקשה. לאחר דיון לגופו של עניין קבלו חברי ההרכב,פה אחד, את טענות מרכז נגה לעניין היקף זכותו של נפגע עבירה וקבעו כי בנסיבות יוצאות דופן יכולים נפגעי העבירה לטעון בפני וועדת השחרורים גם בעל פה .

 

  • נוכחות הוריו של תומר הירש שנרצח ע"י שניים מחניכי הפנימייה בה עבד, בוועדת שחרורים שדנה בשחרורו המוקדם של האסיר, רוצח בנם:

לראשונה, בהתבסס על התקדים שנקבע ברע"פ 10439/08 שהוזכר למעלה, התירה ועדת שחרורים נוכחות בני משפחה בוועדת השחרורים שדנה בשחרורו המוקדם של רוצח בנם. איתן, אביו של תומר, הביא את עמדת בני המשפחה בפני הוועדה שהחליטה לאחר עיון בחומר שהוצג בפניה, שלא לשחרר את האסיר. לנוכחות המשפחה בוועדה הסתבר אף תפקיד נוסף ומפתיע. הודות למאמציהם של יורם שריקי, קצין ועדות השחרורים בכלא איילון, ושל אילנה אבגי, קצינת נפגעי עבירה בשב"ס, בני המשפחה זכו ליחס חם במיוחד מהסוהרים שליוו אותם בשהותם במתחם הכלא. זאת בניגוד גמור לתחושות הקשות שהתלוו למגע עם מערכת המשפט בעת ניהול ההליך הפלילי.

 

  • משפחת ירדילוב(א 1428/08עיזבון ירדילוב ליאון נ' ולרי מלצ'ניק):

בנם היחיד של נטלי ואלכס, לאון ירדילוב ז"ל, היה תלמיד מצטיין ומיועד להתגייס לשייטת 13. ביום 15.2.07, בעקבות סכסוך של חברו על ליבה של בחורה הוא נדקר למוות בהיותו בן 18. בעקבות הרשעתו של הנאשם בפלילים, הגיש מרכז נגה בשם עיזבון המנוח תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים. בית המשפט פסק לטובת העיזבון פיצוי בסכום של 600,000 ₪.

 

  • ת.א. 2517/07 פלונית נ' ניר לוי:

הנאשם,מטפל אלטרנטיבי ביצע מעשים מגונים בתלמידתו כאשר הוא מקבל את הסכמתה תוך ניצול יחסי מרות. הוא הורשע במסגרת הסדר טיעון. בעקבות הרשעתו של הנאשם בפלילים, הגיש מרכז נגה בשם הנפגעת תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים לפיצוי נזקיה שנגרמו לה כתוצאה ממעשי הנאשם . במסגרת הסדר פשרה בין הצדדים התחייב הנתבע לשלם לנפגעת 100,000 ש"ח אשר ישולמו בתוך 3 חודשים.

 

  • תא 1250/05 – פס"ד חלקי לפיצוי כספי כסעד ביניים:

מרכז נגה הגיש בשם הנפגעת, קטינה בת תשע וחצי, תביעה אזרחית לפסוק לזכות הקטינה הוצאות כספיות מיוחדות אשר נגרמו לה וייגרמו לה בעקבות התעללות מינית ומעשים מגונים שנגרמו לה על ידי השכן. בהחלטה תקדימית, בהליך האזרחי, קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד השופטת דליה גנות) כי הפוגע ישלם להורי הקטינה 75 אלף שקלים לצורך טיפול פסיכולוגי משנת 2005 ועד ההחלטה דנן. בית המשפט הבהיר כי פסק הדין הוא חלקי בלבד, על חשבון הפיצוי הסופי אשר ייפסק בעתיד.

 

  • תא (ב"ש) 004046/05 פלונית נ' אלמוני פיצוי כספי גבוה בגין נזקי גוף שנגרמו עקב עבירות מין:

התובעת (באמצעות מרכז נגה) הגישה תביעה אזרחית כנגד הדוד שלה אשר ביצע בה מעשים מגונים, מעשי אינוס ומעשה סדום. התביעה הוגשה כתביעה אזרחית נגררת להרשעת הנתבע בפלילים. כבוד השופטת שרה דברת קבעה כי לאחר ששקלה את כלל טיעוני התובעים, היא מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 980,000 ₪.

מובא כאן מדגם חלקי של הישגי מרכז נגה. מידע נוסף נמצא באתר מרכז נגה.
לקריאה נוספת ומפורטת אודות תקדימי נגה לחץ כאן.
 

 

 להישגי מרכז נגה בבית המשפט נלווים הישגים חשובים גם בתחום החקיקה:

מרכז נגה יוזם הליכי חקיקה רבים ומשתתף באופן פעיל בקידום מעמדם וזכויותיהם של נפגעי עבירה בישראל. דוגמה חשובה לכך היא תיקון מס' 52 לחוק סדר הדין הפלילי, התשס"ז – 2007 שכלל תיקון לסעיף 187 לחוק סדר הדין הפלילי – הצגת תסקיר לנפגע בעבירת אלימות. הצעת החוק קודמה בשיתוף פעולה עם חברת הכנסת זהבה גלאון.

 

קודם לתיקון סעיף 187 לחסד"פ, אפשר החוק לבית המשפט לבקש משירות המבחן תסקיר נפגע עבירה רק במקרה של עבירות מין. כמו במקרה של נפגע עבירת מין, המטרה המרכזית של התיקון הייתה להציג בפני בית המשפט נתונים אובייקטיבים בדבר מצבו של נפגע עבירת אלימות, כדי שישקול נתונים אלה בין יתר הנתונים המוצגים בפניו בעת גזירת דינו של הנאשם.

 

דוגמה נוספת מן הזמן האחרון היא הצעת החוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים (תיקון – החלה על עבירות אלימות כלפי קטינים וחסרי ישע), התש"ע– 2010. הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת על ידי חברת הכנסת ציפי חוטובלי והוכנה בסיוע מרכז נגה, עברה בקריאה ראשונה ונמצאת כרגע בהליכי חקיקה.

הצעת חוק זו באה בתגובה להתגברות האלימות, ההתעללות וההזנחה מצד עובדים ועובדות – גננות וגננים, מטפלות, סייעות וסייעים, מדריכים למיניהם ומסיעים, בגני ילדים ובמעונות כלפי קטינים וחסרי ישע בגן או במעון. לא מדובר בהכרח בעבירות מין, אלא כאמור בעבירות של התעללות, הזנחה או נטישה. כיום אין הוראה חוקית המחייבת מעסיקים במוסדות בהם שוהים, מטופלים או לומדים קטינים וחסרי ישע לברר האם מועמד לעבודה הורשע בעבר בעבירה של אלימות, הזנחה או התעללות.

 

הצעת החוק מבקשת גם להחמיר בענישה כלפי מעסיקים המתעלמים מהוראות החוק ומעסיקים עבריינים בניגוד לו. כמו כן מוצע להחמיר בענישת עבריינים שהורשעו בעבירות המנויות בחוק, ומפירים את החובה החקוקה שלא לעסוק בעבודה במוסד כאמור בחוק, ולהשוותה לאמור בסעיף 286 לחוק העונשין שעניינו הפרת חובה חקוקה.

 

 

 

 

 

PrintFriendly and PDF
[print-me]