העמוד נטען, אנא המתן...

loading icon
פרויקטים לדוגמא
פרויקטים לדוגמא

פרויקטים לדוגמא

אקדמיה - תכנית מצפן - פרוייקטים לדוגמא

עדי קסקס, סטודנטית בהתמחות בהתנהגות ארגונית וייעוץ ארגוני, ביצעה את פרויקט מצפ"ן בחברת "סונול" באגף משאבי אנוש ומנהל.

 

בתחילת הפרויקט בחנה קסקס את תהליכי הקליטה, החניכה וההכשרה בארגון ע"י העברת שאלון צרכים וראיונות עם עובדים חדשים. לאחר ניתוח הממצאים הועלו מסקנות והחלטות כיצד לשפר את תהליכי הקליטה, החניכה וההכשרה בארגון.

 

קסקס סיפרה כי לאורך הפרויקט זכתה להזדמנויות וקיבלה כלים ליישום התיאוריות שלמדה במהלך התואר וצברה גם ניסיון עבודה ממשי.

 

לדברי קסקס "הפרויקט בסונול אפשר לי להבין את הפוליטיקה והתרבות הארגונית, להכיר ולעבוד לצד עובדים בכל מיני דרגים, ללמוד על עולם משאבי אנוש ולהבין את חשיבות שיתופי פעולה כדי לקבל תוצר טוב יותר".

יונתן גטהון, סטודנט בהתמחות במערכות מידע, ביקש לבצע את פרויקט מצפ"ן בחברה שעוסקת במערכות BI(בינה עסקית), כך הגיע לחברת Enixטכנולוגיות המתמחה בתחום.

מטרת הפרויקט של גטהון הייתה כתיבת מערכי הדרכה להטמעת מערכות BIמרכזיות שחברת Enixטכנולוגיות בונה ומתחזקת, עבור מכבי שירותי בריאות.

תוך כדי תהליך העבודה, עלה רעיון  בדבר שילוב  סרטוני פלאש המציגים את  המערכות על מנת להקל על המשתמש. באמצעות הסרטונים יכול המשתמש לבדוק את עצמו ולוודא שפעל באופן הנכון. סרטונים אלו יהיו זמינים באתר הפנימי של עובדי מכבי שירותי בריאות ויפחיתו את כמות הפונים לתמיכה הטכנית.

גטהון סיפר, כי לאורך הפרויקט רכש מיומנויות עבודה במספר סוגי מערכות ביניהן: מערכות BIותוכנת Captivate  לעריכת סרטונים. לדברי גטהון "עם סיום הפרויקט קרה לי דבר נהדר עוד יותר כשהתקבלתי לעבוד בחברת 'כללביט מערכות' לתפקיד אחראי ניהול ידע בחברה".

ששי צמח, מירי אוחנה ואורי בארי ביצעו את פרויקט מצפ"ן בטלוויזיה החינוכית. השלושה, סטודנטים למנהל עסקים, עבדו על האתר החדש של הטלוויזיה החינוכית.

הפרויקט שילב בין עולמות השיווק, התקשורת, האינטרנט, הבירוקרטיה ואף כלל היבטים פוליטיים ורגולטוריים.

 

מטרת הפרויקט הייתה לקדם את האתר החדש של החינוכית - המוכר גם כערוץ 23  באמצעי המדיה השונים. על ידי הדגשת התוכניות הנוסטלגיות שנחשבות ל"אוצרות החינוכית" לצד תוכניות ה"גל החדש" המשודרות הערוץ.

 

בניית תוכנית הקידום החלה בהצעות לאפיון האתר, הממשקים, פילוח סוגי הגולשים. העלאת תכנים לאתר ONLINE, בדיקות QA. ובמקביל בנו הסטודנטים מסמך טקטי המציע רעיונות שיווקיים ושיתופי פעולה בין חברות מוכרות במשק לאתר החדש.

 

צמח אוחנה ובארי אף הובילו שני שיתופי פעולה משמעותיים  דוגמת  שת"פ בין רשת "ארומה ישראל" לאתר, שהתבטא בשידור תכנים מהאתר למסכי ארומה וכן בין חברת "לי קופר" לאתר, השקת קולקציה מיוחדת עם דמויות ולוגואים מהחינוכית, חלק מהניסיונות לא בהכרח יצאו לפועל בגלל עניינים בירוקרטים, אך עצם המחשבה והעבודה סביב הניסיונות לימדה את השלושה המון. 

 

בזירה האינטרנטית דאגו הסטודנטים לשיתופי פעולה עם אתרים שמהווים פלטפורמה קישורית לאתר – (לינקים). בנוסף פתחו קבוצות בפייסבוק ואף הציעו שיתופי פעולה עם תוכניות רדיו, ורעיון יחצני שהציעו היה לצאת בקמפיין חיפוש אחרי המנחים החדשים שיגישו את תקצירי הפרקים.

רפי דבוש, סטודנט לתואר ראשון, בהתמחות מערכות מידע בחר לבצע את פרויקט מצפ"ן בחברת "אל על". במסגרת הפרויקט דבוש הטמיע וניהל פרויקט וירטואליזציה-הליך הפשטה ואופטימיזציה של תשתיות מחשוב הכוללות שרתים, יישומים, מסדי נתונים, אחסון מרכזי במטרה לחסוך בעלויות, לפשט תהליכים ולספק תשתית מחשוב יציבה וזמינה יותר.

הצורך בוירטואליזציה הפך בשנים האחרונות למגמה עולמית ולטרנד החם בתעשיית המחשוב ומטרתו לפתור בעיות שהתעוררו בניהול השוטף ובהוצאות הגבוהות של מערך ה-ITבארגונים.

חברת "אל על" נמצאת בתהליך התייעלות מואץ. האתגרים העסקיים הניצבים בפניה חייבו תשתית מחשוב דינמית. פרויקט הוירטואליזציה התבטא בשיפור דרמטי של התהליכים ותרבות העבודה בחטיבת טכנולוגית המידע (IT),Time-To-Market מהיר לפרויקטים ויוזמות חדשות, הגדלת זמינות המערכות ומיקם את הארגון בחזית הטכנולוגיה.

הפרויקט הוביל להוזלה משמעותית בעלויות התפעול ובהצדקה העסקית לפרויקט באמצעות חסכון בעלויות חומרה חדשה כגון: שרתים, שטחי אחסון, תשתית הרשת והאופטיקה.

לדברי דבוש "תכנית מצפ"ן מהווה את הערך המוסף לסטודנטים המעוניינים לתרגם את הכלים והמתודולוגיות התיאורטיים שרכשו במסגרת לימודי התואר לרכישת מיומנות ויישום בעולם העסקי".

הפרויקט זכה לשבחים ואף לפרס מגורמים בארגון וממקורות חיצוניים בתעשיית ה- IT.

גיא אורן, סטודנט לתואר ראשון במנהל עסקים, בהתמחות בחשבונאות, בחר לבצע במסגרת מצפ"ן פרויקט בחברת "פרופיט גרופ" שמטרתו העלאת המודעות למסר שמשדרת הופעה החיצונית, בקרב נציגים הבאים במגע עם קהל.

פרויקט "לאומי בסטייל" התבצע  דרך תחרות בין הסניפים השונים. סטייליסטים מקצועיים ביקרו בסניפים לאורך תקופה של כחודשיים, ונתנו ציונים, את הניקוד פרסמו באתר החטיבה של הבנק (אתר פנימי) כך שכל נציגי שירות יכלו להתעדכן ברשת.

לדברי אורן, שנחשף בפרויקט מקרוב לעבודה מול ספקים, גרפיקאים, סטייליסטים ואנשי שיווק ופרסום "באופן אישי ומקצועי תרמה לי העבודה עם צוות פרופיט רבות".

אסתי גלעד סטודנטית לתואר ראשון בהתמחות בשיווק בחרה לבצע את פרויקט מצפ"ן בשני תחומים: בתחום הפקות אירועים חברה לחברת "Profit" ובתחום שיווק מוסיקה בקידום להקת "שמן".

במסגרת חלקו הראשון של פרויקט המצפ"ן נטלה אסתי חלק בהפקת אירועים, חוויה שאפשרה לה לבנות וליישם ימי כיף, כנסים, סדנאות, אירועי חברה ואף ליהנות בעצמה מחוויית האירוע. בחלקו השני השתתפה בשיווק וקידום להקת "שמן", להקת רוק בסגנון שנות ה-70 המורכבת משלושה נגנים: מתופף, גיטריסט בס וגיטריסט מוביל.

לדברי אסתי "את האירועים בנינו בתהליך לוגיסטי שאפשר לי להתנסות במספר מישורים: עבודה מול ספקים, אינטראקציה מול לקוחות, קריאטיביות בהעלאת רעיונות, לקיחת אחריות ולמידת תפקיד התקציבאית. תוך כדי עבודה למדתי את חשיבותה של תקשורת בין אישית והיחס בינה לבין הצלחה".

אסתי מספרת כי הפרויקט פתח בפניה, כסטודנטית, הזדמנויות וכלים ליישום התיאוריות שנלמדו במהלך התואר וצבירת ניסיון עבודה ממשי.  כיום ממשיכה אסתי  לעבוד עם הלהקה גם לאחר שסיימה את הפרויקט וכיום הם כבר עובדים על פרויקטים עתידיים.

אתי הרשקו, סטודנטית לתואר ראשון בהתמחות מערכות מידע, ביצעה את פרויקט מצפ"ן בחברת "נובולוג"- המספקת פתרונות לוגיסטיים מקיפים לתעשיית התרופות הבינלאומית.

התוצר הסופי של הפרויקט בו שותפה אתי הרשקו יהווה עבור החברה כלי להטמעת מערכת ה-CRMבארגון. נובולוג הינה חברה ממוקדת לקוח, (OPCS- One Point Connect Service) בעלת נקודת שירות יחידה ומרכזית עבור הלקוח. אתי התאימה חוברות הדרכה המנחות את המשתמש במערכת אודות אופן השימוש, מפרטות ומבהירות את התהליכים העסקיים הקיימים בחברה הבאים לידי ביטוי במערכת, ומציגות את קשרי הגומלין בין המחלקות השונות. וכן סרטוני הדרכה המותאמים לחוברות ומהווים כלי הטמעה מוחשי.

הרשקו סיפרה כי העבודה במסגרת הפרויקט היוותה עבורה יתרון משמעותי. כתוצאה מהפעילות בפרויקט צברה ניסיון מעשי בתחומים שונים כגון: ניהול פרויקט, ניהול משא ומתן עסקי, שיווק רעיון והצגתו בפני גורמים בארגון, פיתוח מערך הדרכה על כל מרכיביו, עבודה בצוות, עמידה בלוח זמנים ובעיקר יישום החומר אותו למדה במהלך התואר וההתמחות.

לדברי הרשקו, "מצאתי בפרויקט מצפ"ן הזדמנות ייחודית למימוש יכולותיי וכי לדעתי כל סטודנט שישתתף במצפ"ן יחוש הגשמה וסיפוק", אתי הוסיפה  כי זוהי דרך מצוינת ליישום החומר הנלמד בקורסים השונים לאורך התואר וצעד גדול בדרך אל משרה נחשק.

אודליה מליחי ואולגה קפלן, סטודנטיות למנהל עסקים, פיתחו בחברת "מימון ישיר", מקבוצת ביטוח ישיר, לומדות המכשירות עובדים חדשים הנקלטים בחברה.

השתיים, סטודנטיות למנהל עסקים, פיתחו את הלומדות שמחליפות הלכה למעשה את החלק הלימודי שבמערך ההדרכה בחברה. דבר שחסך את השתתפות העובדים בקורס בן 7 ימים והביא למעשה לחסכון של 50% בזמן ההכשרה של עובדים חדשים.

סרטוני ההדרכה שפותחו על ידי מליחי וקפלן "הולבשו" על מערכת קיימת הנקראת "סמי", ששמשה את עובדי שירות הלקוחות, הסרטונים מסבירים מושגים פיננסים, נהלי עבודה בחברה, תנאי אשראי וטפסים נדרשים למילוי על ידי הלקוחות.

מנתוני המשובים שנערכו בשני המחזורים האחרונים בהם נקלטו עובדים חדשים אשר התלמדו באמצעות הסרטונים, הוגדר השימוש כהצלחה.

לדברי טלי גרשוני, רכזת גיוסים והדרכה במימון ישיר, "פיתוח הלומדות מהווה תחליף ללמידה דרך קורס ומאפשר למידה עצמית", דבר החוסך זמן ומשאבים כלכליים רבים.

עוד הוסיפה גרשוני כי "פרויקט מצפ"ן הצעיד את חברת "מימון ישיר" הן בהיבט הטכנולוגי והן מהיבט החיסכון במשאב האנושי, וכי הם מקווים שתהליכים מסוג זה ייתנו לחברה יתרון יחסי בשוק תחרותי.

גלעד דהן, סטודנט לתואר ראשון בהתמחות בחשבונאות, בחר לבצע את פרויקט מצפ"ן ב"יקבי ברקן". תפקידו של דהן היה יצירת בסיס מידע שיווקי נרחב שיאפשר למחלקת השיווק ביקב לתכנן את בחירת המוצרים האופטימאליים לרשת ואת דרך הצגתם.

דהן סיפר כי הפרויקט לימד אותו על עבודה בצוות ובמיוחד מפני שעבד לצד אנשים מיומנים, פתח בפניו את השימוש במאגרי מידע גדולים. לדברי גלעד "בעבודתי לצד מקבלי ההחלטות ביקב ראיתי את תהליכי החשיבה ואת האופן המקצועי בו מנהלים ביקבי ברקן פרויקטים, וכמובן נהניתי להרגיש חלק מההצלחה בהגדלת תיק לקוחות היקב".

הסטודנטים, ציון בזר, משה פריד ודרור וירט החליטו במסגרת פרויקט מצפ"ן לשדרג את מערך הנפקת תווי החניה, בעיר קרית אונו.

עד עתה, על מנת להנפיק תו חנייה, נדרשו תושבי קרית אונו להגיע אל משרדי הפיקוח העירוני בעירייה, מצוידים בניירת וטפסים למיניהם (אישורי ארנונה, תעודת זהות, אישור חברה, במקרה שהרכב שייך לחברה וטפסים נוספים שיקלו על עובדי משרד הפיקוח העירוני את עבודת הזיהוי), הליך מסורבל וארוך.

בזר, פריד ווירט הקימו מערך הנפקת תווי חניה מקוון, שמופעל באתר האינטרנט של עיריית קרית אונו. הסטודנטים בחנו את כל סוגי הניירת להם זקוקים עובדי משרד הפיקוח העירוני להנפקת תווי החנייה לתושבים, בנו מסמך אפיון שעל בסיסו יבנה אתר האינטרנט, נפגשו עם מנכ"ל העירייה, עובדי החברה לאוטומציה ועם עובדי הפיקוח של עיריית תל אביב, על מנת לבדוק כיצד מתנהל מערך תווי החנייה בערים שכנות.

בהמשך בנו שלושת הסטודנטים תכנית מפרט לאתר אינטרנט, כך שהתושבים יוכלו למלא טופס מקוון, לסרוק את המסמכים הרלוונטיים ישירות לאתר. עובדי משרד הפיקוח העירוני יקבלו דרך האתר את המסמכים וישלחו את תו החניה בדואר לביתם של התושבים. באמצעות השירות החדש יכולים תושבי קרית אונו להנפיק תווי חנייה, מבלי לבזבז את זמנם היקר בהמתנה בתור, אסיפת כל המסמכים הרצויים ונסיעה למשרדי הפיקוח העירוני.  

אחד הסטודנטים, ציון בזר, שאף עובד במשרד הפיקוח העירוני, הסביר כי "מעבר לשיפור השירות לתושבים, הושגה התייעלות בעבודת  עובדי משרד הפיקוח שהתפנו שיוכלו לטפל בנושאים נוספים.

בזר הוסיף כי "הפרויקט תרם לי רבות, באופן אישי אני עובד בצוות, אבל במצפ"ן הובלנו  את הדברים קדימה  בעצמנו וזה שונה. חווינו תהליך ארוך ומורכב שכלל את ההידברות והמו"מ עם החברה לאוטומציה, האפשרות להקים כזה פרויקט במהלך הלימודים ולצבור בדרך כזו ניסיון- אין לזה מחיר".

הסטודנטים ארתור בורוכוב, גריגורי מאינייב, דוד הררי, שירן ביטון ונטלי מוטאי הצטרפו לפרויקט מצפ"ן בחברת בינת סמך, סמוך לזכייתה במכרז שפרסם משרד הגמלאים להפעלת מוקד מענה טלפוני לפניות הגמלאים.

אל המוקד הטלפוני מצלצלים אזרחים ותיקים על מנת לקבל מענה בנושא הקשורים לעולם הגמלאים. המוקד מברר את הפרטים בנושאים השונים ויוצר קשר עם הגמלאים על מנת לספק להם את התשובות.

הסטודנטים ליוו את הפרויקט מתחילתו, הקימו מאגר מידע של מומחים מגופים שונים שיענו על שאלות הגמלאים, הרכיבו את אפיון ודרישות המערכת.

על מנת ללמוד את המערכת, ענו הסטודנטים לטלפונים במוקד וכתבו תשובות לפניות הגמלאים, בכדי לדעת אילו נתונים עליהם לחפש לצורך הקמת מאגר המידע.

לדברי ארתור בורכוב: "פרויקט מצפ"ן תרם לי רבות, העבודה מול גופים גדולים עם מערכות חדשניות, לצד בעלי תפקידים בארגונים גדולים ברמת מנכ"לים וסמנכ"לים, עימם יצרנו קשר, זו עבודה שהייתה עבורי חדשה ולא מוכרת, וכתוצאה מחוויית מצפ"ן רכשתי ניסיון רב שאנצל בהמשך דרכי".

מיכל בדולח, סטודנטית לתואר שני במנהל עסקים, התמחתה במסגרת פרויקט מצפ"ן בחברת"Profit"  המפיקה אירועים.

החברה תכננה והפעילה קמפיין השקה ל מוצר של חברת HPששילב פנייה למדיות הסלולר, הרדיו ומשחקי האינטרנט, פרסום בנקודות מכירה ומסיבה בהיכל NOKIA.

הקמפיין יצא לדרך כמשחק בתחילתו לכ-150 אלף צעירים קיבלו טלפון שהשמיע הודעה מוקלטת המזמינה אותם להצטרף להרפתקה יוצאת דופן ששיאה מסיבה אליה הוזמנו בכירי התקליטנים מהעולם.

בדרכם לזכייה בפרסים שונים, עשרות אלפי הצעירים היו צריכים לפתור חידות שפורסמו מדי חודש באתרי אינטרנט ועל גבי חולצות מוכרים ברשת בחנויות באג. בסוף חודש נבחרו הזוכים שזכו במחשבים ניידים.

הסיום היה מסיבת ענקית בה חגגו כ-4500 משתתפים ב"היכל נוקיה". 

לדברי בדולח "זו הייתה חווית למידה אמיתית, האתגר והביצוע היו מדהימים, היום אחרי הפרויקט אני מרגישה שאוכל להתמודד כמעט עם כל דבר".

http://www.youtube.com/watch?v=YoUfBSA56Pg

אודליה אסרף, רותי הרשקוביץ, ברק הרייתי וערן סרי בנו במסגרת מצפ"ן תכנית להקמת מערך הגנה על גמלאים המבוסס על מצלמות במעגל סגור.

 

הסטודנטים חקרו את הנושא בערים שונות בארץ ובעולם, בהם הותקנו מערכי הגנה על קשישים, ביקרו בעיר עכו שם למדו על מערך ההגנה הקיים בעיר, ואספו מידע מהעיתונות, מהאינטרנט ופנייה לספקים שונים בארץ המתמחים בהקמת מערכי הגנה מסוג זה. בסופו של דבר החליטו להתמקד בתחום הקמת מערך מצלמות טמ"ס (טלוויזיה במעגל סגור) ברחבי הרשויות המקומיות. במקביל להקמת מעגל מצלמות הטלוויזיה במעגל סגור, יופעל מוקד בקרה מאויש שינטר ויתריע בזמן אמת לפקחים מטעם העירייה, שיסיירו בשטח כל שעות היום במשך כל השבוע.

 

"במהלך תקופה זו נתקלנו בשני אתגרים עיקריים", סיפר ערן סרי, "האתגר הראשון היה לשכנע את אנשי  משרד הגמלאים לקבל את תוכניתנו כמתווה הגנה על קשישים ברשויות מוניציפאליות ולתקצב מתווה זה במסגרת תוכנית כללית להגנה על קשישים בארץ. האתגר השני היה להשיג הערכה תקציבית להקמת מערך הגנה מעין זה ברשויות מוניציפאליות, בעיקר משום שהתוכנית הייתה כללית, ולא ספציפית לרשות מסוימת. עובדה זו גרמה לספקי מערכי מצלמות וחדרי בקרה להימנע מלנקוב בעלויות וזאת משום שבהיעדר הבנת הצורך הספציפי במיגון בנקודה ספציפית, ישנו קושי לבחור מצלמות מהמבחר העצום הקיים בשוק, וכן לא ניתן לאמוד את צורכי תשתיות החיבור של המצלמות לחדר בקרה מרכזי, בהעדר נתונים מפורטים על תיאור ותנאי השטח המיועדים למיגון".

 

המפנה הגיע בחודש יוני, כאשר הסטודנט ברק הרייתי, המתגורר ביהוד גילה כי העירייה מתכננת להקים מערך הגנה המבוסס על מצלמות טמ"ס. הסטודנטים נפגשו עם סגן ראש העיר אמנון סעד ועם מנהל מחלקת איכות הסביבה ראובן הרשקוביץ והציעו את עזרתם. בתום אותה פגישה סוכם כי המצפ"ניסטים יכינו תכנית ספציפית עבור העיר יהוד. הסטודנטים חקרו ונתחו את צרכי העיר, איתרו מקומות פוטנציאלים להצבת המצלמות, ערכו ניתוח טכני של המצלמות ותשתית החיבור שלהם לחדר בקרה מרכזי וחישבו הערכה תקציבית להקמת המערך כולו בעיר יהוד.

 

בימים אלו נמצאים הסטודנטים בעיצומו של תהליך הצגת התוכנית לגורמים בעיריית יהוד, כאשר מטרתם היא להגיע לנוסח סופי של תיק העבודה, לשביעות רצונם של  סגן ראש העיר ומנהל מחלקת איכות הסביבה, על מנת שהשניים יוכלו להציגו לשאר הגורמים בעירייה ולתקצב  את הפרויקט בהתאם לצורך יישומו בפועל.

 

"לאור הניסיון שרכשנו במסגרת התוכנית שהתחלנו לגבש עבור משרד הגמלאים, והתוכנית שגיבשנו בפועל עבור העיר יהוד, אנו מתכוונים לגבש מודל כללי שיעזור לערים אחרות לבחון את כדאיות היישום ואופן היישום של מערך הגנה טכנולוגי בתחומן", סיכם סרי.

 

במסגרת פרויקט מצפ"ן שלוש סטודנטיות למנהל עסקים יזמו הכנת חוברת צרכנית ייחודית המיועדת לציבור הגמלאים.

הסטודנטיות, גלי אבישר סרני מההתמחות במשאבי אנוש, קרן ואקנין מההתמחות בשיווק ופרסום, ואורטל אודרי מההתמחות במימון, נדרשו בתחילה להקים מועדון גמלאים במימון ממשלתי, משנתקלו בבעיות משפטיות יזמו את הכנת החוברת הצרכנית לגמלאים.

הסטודנטיות ערכו סקרים בפלחים שונים של אוכלוסיית הגמלאים, הן בדקו את הצרכים השונים של הגמלאים תוך פילוח מצבם הסוציו אקונומי ואף פילוח צרכי הגמלאים על פי אזור מגורים, וכן ראיונות עומק עם מובילי דעה בתחום הגמלאות.

גלי אבישר סרני, ראש הפרויקט, סיפרה שחברות הצוות הלכו לבתי אבות ומועדוני קשישים בכל הארץ ובדקו מה המוצרים שיש להם ביקוש גבוה מבחינת הגמלאים, ואילו שירותים הגמלאים היו רוצים לקבל בחוברת שכזו".

לאחר איסוף הנתונים וניתוחים ובהסתמך על הידע שהצטבר הרכיבו הסטודנטיות רשימת מוצרים, לדוגמא תווי קנייה לרכישת מזון ברשתות השיווק המקומיות או שירותי ניקיון לקשישים, כשלכל מוצר הציגו מפרט טכני, וכך יצרו חוברת שלמה שנועדה לענות על צרכי הגמלאים ולשרתם.

המשרד לענייני גמלאים ישתמש בתכנים והמפרטים שבנו הסטודנטיות כבסיס ומתווה כאשר ניתן יהיה להקדיש ליוזמה זמן ותקציב.

אינגה פלחותנה, סטודנטית לתואר ראשון בהתמחות בניתוח מערכות מידע, בחרה לבצע את פרויקט מצפ"ן בענקית התרופות, "נובולוג".

חברת נובולוג (בבעלות פארם-אפ וכ.צ.ט), חברה המתמחה בלוגיסטיקה ושינוע של תרופות, המפיצה בישראל את מרבית התרופות של החברות המובילות בעולם. (בין השאר את התרופות של חברת Pfizer, חברת MSD, חברת Roche).

אינגה הגיעה ל"נובולוג" בשלב בו הוחלט לפתח תוכנה חדשה לשיפור שירות הלקוחות. יחד עם צוות מערכות המידע הבכיר של החברה, עברה אינגה הדרכות למערכת המחשוב החדשה שהייתה אז בשלבי בדיקה והרצה, ואף הייתה אחראית לכתיבת חלק מספר ההדרכה למערכת המחשוב החדשה עבור העובדים. כעת, היא אמורה להצטרף לצוות הבכיר המבצע את ההדרכות לעובדי החברה לצורך הכרת מערכת המחשוב החדשה.

לדברי מר דודו שמואלוב, מנהל הטכנולוגיות של החברה: " מערכת המידע החדשה תמשיך ותאפשר לחברת Novologאת המובילות הטכנולוגית והעסקית שכל כך מזוהה עם החברה. המערכת החדשה תביא בסופו של דבר לשירות יעיל ומהיר יותר של העובדים בפרט והחברה בכלל ..."

אינגה, עלתה לארץ מאוקראינה בשנת 1999 עם הוריה, הגיעה אל הקריה האקדמית אונו בעקבות המלצות של חברים. לדברי אינגה: "בחרתי להשתתף במצפ"ן כדי להתנסות בפרקטיקה של ממש. קיבלתי את רשימת החברות לבחירת פרויקט ובחרתי בחברה שנתנה לי תחושה משפחתית והרגשתי ששם אוכל ללמוד ולהתנסות וכך היה". אינגה הוסיפה כי: "תכנית מצפ"ן תומכת בצורה בלתי רגילה בסטודנטים ומספקת כלים מעשיים להבין לעומק איך מתנהלים הדברים בפועל. עם מצפ"ן למדתי להתמודד עם המורכבות של מערכות ארגוניות בפועל, זה כמובן הרבה יותר מסובך ממה שאנו מרגישים בחדרי ההרצאות"

תמר זייבלד, בוגרת מנהל עסקים בהתמחות מערכות מידע ביצעה במהלך הלימודים פרויקט מצפ"ן, במסגרתו שובצה באגף הדוברות של משרד הגמלאים, שהיה באותה העת בשלבי הקמה ראשוניים.

עבור זייבלד הווה מצפ"ן קרש קפיצה להשתלבותה בעולם העבודה האמיתי, כשלאחר פרק זמן של חצי שנה באגף הדוברות של משרד הגמלאים הוצע לזייבלד לשמש כעוזרת יו"ר ארגון מטה השכונות.

 

ארגון מטה השכונות הינו גוף העוסק בריכוז פניות הציבור מול גופי הממסד בסקטור הציבורי. במסגרת עבודתה מטפלת זייבלד בפניות הציבור, נפגשת עם בכירי מוסדות ציבוריים למיניהם ומשתתפת בישיבות הסיעות השונות בכנסת, במטרה לפתור בעיות המתגלגלות לפתחה ולהשיב על תלונות הציבור המגיעות לארגון.

 

לדברי זייבלד "בלי מצפ"ן לא הייתי מגיעה למשרה כה יוקרתית, הפרויקט היה עבורי קרש קפיצה ותרם לעתידי המקצועי, זכיתי לערך המוסף שבעבודה במשרד ממשלתי, כמו למשל להכיר את התנהלות המערכת הממשלתית מבפנים וכן פיתחתי קשרים מקצועיים, כאלה שיתרמו לקריירה שלי בעתיד".

אלירן מעודה, סטודנט בהתמחות בשיווק ופרסום, ביצע את פרויקט מצפ"ן בחברת "פרופיט קד"מ".

 

במסגרת הפרויקט מעודה היה אחראי להפקת קמפיין עבור חברת "עוגיות אדמוני". מטרת הקמפיין הייתה להביא לגרום להיכרות עם המותג והתנסות ראשונית באמצעות 'דיול' ברשתות השיווק הגדולות.

 

מעודה היה מעורב בכל התהליכים העסקיים של הקמפיין החל משלב קבלת הלקוח, התכנון, הקריאייטיב, גיוס והדרכת הנציגים ואף פיקוח על מנהלי הפרויקט בשטח.

 

העבודה הצריכה הבנת תהליכי עבודה במשרד תקשורת שיווקית, השתתפות בישיבות תכנון וקריאייטיב, עבודה מול מנהלים, הגשת הצעות מחיר לספקים ועוד.

 

במסגרת מצפ"ן השתתף מעודה לא רק בעשייה סביב קמפיין "עוגיות אדמוני", אלא גם הוטלו עליו משימות נוספות כחלק מפרויקטים שונים ואחרים של החברה, כמו למשל קמפיין גיוס לקוחות עבור "בנק לאומי",

קמפיין קד"מ עבור "מגה בול", "מגה בעיר" ועוד.

 

מעודה אמר כי הוא חושב שיש "חשיבות גבוהה להתנסות מעשית בחברה מכמה בחינות: ראשית עצם ההתנסות בתהליכים והבנת התחום חשובה מאוד כדי להתפתח בתחום, ובנוסף, יש לזכור שבוגרי תואר יש רבים וטובים, אך פרויקט מצפ"ן הוא הזדמנות לבדל את עצמך משאר הסטודנטים כשתרצה לחדור לשוק העבודה, אין חכם כבעל הניסיון..."

מאיר סיגלבאום סטודנט בהתמחות במימון ואדי אלייב, סטודנט בהתמחויות במימון ומערכות מידע, ביצעו את הפרויקט מצפ"ן בעיריית קריית אונו.

בפרויקט בדקו הסטודנטים את הכדאיות הכלכלית של פחים טמוני קרקע במערך פינוי האשפה בעירייה. הרעיון התאים למגמה ה"ירוקה" הפופולארית בארץ ובעולם ולשאיפה הגוברת לשיפור איכות הסביבה.

בתחילת העבודה נפגשו הסטודנטים עם בכירים בעירייה, עם האחראי על צוות הפינוי וגורמים נוספים. ראש אגף שפ"ע (שיפור פני העיר) לקח את הסטודנטים לסיור מקיף בעיר, כך  ראו את נקודות ושיטות הפינוי השונות מקרוב. בהמשך הסתובבו ברחובות על מנת להיפגש עם התושבים ולשמוע את דעתם בנושא.               

בפגישות נוספות בעירייה קיבלו את כל הנתונים הכלכליים, למדו איך עירייה פועלת, החל מהדרג הניהולי, האחראי על קבלת ההחלטות ועד לעובדי השטח האחראים על הביצוע. לאור המידע שהתקבל, נתחו את הנתונים, בנו תחזית עלויות, השוו עלות למול תועלת וכך הגיעו למסקנות והמלצות לדרך פעולה נוחה ויעילה.

סיגלבאום ואלייב אמרו כי הם בטוחים שהתנסות זו תתרום להם בהמשך הדרך.

דניאל רוזנברג, סטודנט לתואר שני, בהתמחות בייעוץ ארגוני,  ודניאל חרמון, סטודנט לתואר ראשון, בהתמחות בשיווק ופרסום ביצעו את פרויקט מצפ"ן בחברת "UPS".

 

בתחילת הפרויקט למדו על מערך השליחויות המסועף ועל החברה הגלובלית. לאחר מכן הצטרפו לשליחים במהלך עבודתם  בדרך שאפשרה להם למדוד ולבחון את שיטת העבודה ודרכי הביצוע. לאחר ניתוח את הממצאים העלו מסקנות והצעות כיצד לשפר את התהליכים על מנת להביא לחסכון בזמנים ובעלויות.

 

רוזנברג וחרמון סיפרו כי לאורך הפרויקט זכו להזדמנות להכיר מבפנים את אחת מהחברות המובילות בעולם בתחומה.

 

יובל דגן, סטודנט למנהל בחר במסגרת פרויקט "מצפן" להכין עבור משרד החינוך תכנית פעילויות לגני ילדים המעוניינים לקבל הסמכה כ"גן ירוק". בהיותו בעל תודעה אקולוגית וניסיון בפיתוח עסקי, יצר יובל דגן אוגדן "גן ירוק" בשיתוף מחלקת החינוך של עיריית קרית אונו, המיועד לגננת ומכיל מידע ופעילויות לחינוך סביבתי.

אוגדן "גן ירוק", נועד לשמש גננות שפועלות למען הגברת המודעות לאיכות הסביבה בגני ילדים. באוגדן מוצעות כ-40 פעילויות בעזרתן תוכל הגננת לקבל את הכלים הדרושים ליצירת הרגלים חשובים כגון: מחזור, טיפול נכון בפסולת, ניקיון ברשות הרבים ועוד. יישום הפעילויות בגן תביא לקבלת הסמכה של "גן ירוק" ממשרד החינוך שאומנם מעודד מהלכים "ירוקים", אך בפועל לא הועברו הנחיות מעשיות כיצד על הגננות לפעול. האוגדן הירוק מציע תשתית להיערכות ולפעילות לגננות המעוניינות לחנך את הילדים למודעות אקולוגיות ולשמירה על כדור הארץ.

באוגדן הסברים כיצד להשתמש בחוברת לצורך בניית תוכנית עבודה שנתית וליווי הפעילויות לאורך השנה, הצעות לפעילויות בארבעה נושאים: שמירת טבע, רעש, ניקיון ברשות הרבים וטיפול בפסולת, וכן הפנייה למקורות מידע נוספים. לדברי יובל דגן: "על מנת ליצור עתיד טוב יותר, יש לטפח את הדור הבא. כסטודנט למנהל עסקים אני בטוח שההשקעה זו תניב עתיד נקי, בריא וירוק יותר".

על מנת ליישם גישה זו מוכן יובל להעביר לכל גננת שתחפוץ להפוך את הגן לירוק, את האוגדן ללא תמורה.

PrintFriendly and PDF
[print-me]
KCS