התפתחותו של המדע וחידושיו בתחום הרפואה יצרו בעשורים האחרונים צורך ניכר בהתמודדות עם ההיבטים המשפטיים והאתיים של חידושים אלה. על רקע זה הוקם בשנת 2005 המרכז למשפט, אתיקה ומדיניות, הפועל בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו.

המרכז מהווה אבן שואבת להוראה, חינוך, מחקר, ייעוץ לקביעת מדיניות ציבורית, ומקור לפרסומים בתחום ייחודי זה בשיטות המשפט השונות, לרבות המשפט הישראלי, העברי והמערבי. בין היתר מתמקד המרכז בנושא של זכויות החולה, רשלנות רפואית וניהול סיכונים, תרומות והשתלות אברים, גנטיקה וביוטכנולוגיה, מחקר בתאי גזע עובריים, ובריאות הציבור.

 

הדרכות והשתלמויות מקצועיות

המרכז למשפט רפואי וביו-אתיקה, בשיתוף עם מכון גרטנר למדיניות בריאות מרכז את הפורום הארצי לגנטיקה, אתיקה ומשפט. פורום זה עורך 5 סדנאות ומפגשים בשנה בסוגיות דוגמת בנק דם חבל הטבור, מאגרי DNA לצרכי חקירה ואכיפה, תרופות ובדיקות גנטיות בשיווק ישיר לצרכן, יעוץ גנטי רשלני, בחירת מין העובר, גנטיקה ובריאות הציבור, סקר ילודים גנטי, זכויות קנייניות ברקמות ובאיברים.

הוראה

המרכז מתמקד בהוראת קורסי ליבה וקורסי בחירה בתחום (“משפט רפואי”, “מדע, רפואה, משפט וחברה”, “רשלנות רפואית וניהול סיכונים”), לתלמידי הפקולטה למשפטים ובהם עשרות רופאים-משפטנים הפוקדים את שערי הקריה האקדמית אונו.  אחד התחומים המבוקשים ביותר הוא “גנטיקה, אתיקה ומשפט”. קורס זה הוזמן גם על ידי ביה”ס האירופאי לגנטיקה בבולוניה, איטליה. הקורס הועבר בשיתוף עם Johns Hopkins Universityונטלו בו חלק 18 מרצים מ – 4 יבשות. ראש המרכז, ד”ר גיל סיגל, מלמד את הקורס “גנטיקה ומשפט” בבית הספר למשפטים באוניברסיטת וירג’יניה (UVA) המדורגת בין עשרת ביה”ס למשפטים המובילים בארה”ב. בנוסף, מעביר המרכז קורסים והרצאות בתחום המשפט והביו-אתיקה בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, באוניברסיטת בר אילן (הפקולטה למשפטים והמחלקה לפילוסופיה),  אוניברסיטת תל אביב (הפקולטה לרפואה) ואוניברסיטת בן גוריון בנגב (הפקולטה לרפואה).

כנסים

כחלק משמירת הקשר עם בוגרי הקריה והמשך הכשרתם גם לאחר סיום תוכנית לימודיהם, מקיים המרכז כנסים דו יומיים שנתיים. בכנסים נוטלים חלק בכירים ממשרד המשפטים, משרד הבריאות, חברי ועדת הלסינקי העליונה ונציגי קופות החולים. כנס ארצי התקיים בשיתוף מכון גרטנר ואגרון הגנטיקאים הרפואיים בנושא “[כמעט] עשור לחוק מידע גנטי”. בכנס נטלו חלק נציגים ממשרדי ממשלה שונים, צה”ל, נציגי חברות תרופות ונציגות מכובדת של חוקרים וחוקרות בתחום הגנטיקה, יועצים גנטיים, גניקולוגים, משפטנים ושופטים.

כתב עת

כתב העת “משפט רפואי וביו-אתיקה” נועד למלא חלל חסר באקדמיה המשפטית בישראל בתחום המשפט הרפואי והביו-אתיקה. בעוד שרבים (ומתרבים) החוקרים בתחום, מסגרת כתבי העת המשפטיים הקיימים אינם מאפשרים חשיפה כמותית ואיכותית של המחקר הקיים, וכתב עת ביו-אתי אינו בנמצא.

בכתב העת מתפרסמים מאמרים ומחקרים העוסקים בממשק של רפואה, מדע, משפט ואתיקה בתחומים הרלוונטיים ובהם זכויות חולים, רשלנות רפואית, טכנולוגיה רפואית, גנטיקה, השתלות איברים, טכנולוגיות פריון, בריאות הציבור, אתיקה רפואית ופסיכיאטריה.

בין חברי וועדת העורכים נכללים מיטב החוקרים מתחומי המשפט, הביו-אתיקה והרפואה בישראל, ובהם חתני פרס ישראל ונושאי משרה בכירים במערכת הבריאות והמשפט

מחקר

בשיתוף עם אוניברסיטת וינה ערך המרכז מחקר אמפירי ראשון מסוגו על Pre-marital Genetic Testing in Ultra-Religious Jewish Communities. תוצאות המחקר פורסמו בשנת 2006 בכתב העת של ביה”ס לכלכלה בלונדון (BioSocieties).  מחקר נוסף עוסק בניטור ועדות הלסינקי מוסדיות בישראל. ראש המרכז משמש כחבר בוועדה המייעצת של פרויקט מחקר הגנום האוסטרי וכן כחבר בוועדת הסוקרים-מומחים של האיחוד האירופי בתכנית המחקר FP7

מרכז הדרכה לציבור

מטרת ההדרכה הציבורית היא לתווך בין עולם המשפט והמדע הרפואי לציבור הרחב באמצעות “תרגום” המושגים והפשטת השיקולים העומדים לרגלי אנשי המקצוע. בצורה כזו ניתן לתרום לגיוס תמיכה ציבורית בטכנולוגיה רפואית לצד שמירה על זכויות מטופלים ומתרפאים.

פרויקט “תגלית ביו-אתיקה”

כחלק מתוכנית “תגלית” BIRTHRIGHT יזם המרכז למשפט רפואי וביו-אתיקה פרויקט ייחודי מסוגו. מטרת הפרויקט היא לספק לסטודנטים מצטיינים מתחומי הרפואה, משפטים, פילוסופיה ומדעי החיים הכשרה ייחודית בתחום המשפט והביו-אתיקה שתעצים את הזהות היהודית-מקצועית שלהם. וכל זאת לצד התוכנית להכרת הארץ וההיסטוריה שדרכה נחשפים המשתתפים לסוגיות עיקריות במשפט רפואי ואתיקה רפואית תוך שימת דגש על המעמד הייחודי של האתיקה הרפואית לפי המשפט הישראלי השואב את יסודותיו הן מהמשפט העברי והן מהמשפט המערבי.

שיתופי פעולה

מתוך האמונה בהעצמה ובהפריה הדדית מקיים המרכז שיתוף פעולה אקדמי עם מוסדות שונים בארץ (המכון הלאומי לאפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, ההסתדרות הרפואית ישראל) ובחו”ל (Johns Hopkins University, University of Virginia, University of Vienna). שיתופי פעולה אלו, המאופיינים בחילופי מידע וחקירה משותפת, תורמים להשגת הבנה מעמיקה ומקיפה של סוגיות אקטואליות בתחום המשפט הרפואי והביו-אתיקה.

ראש המרכז: ד”ר גיל סיגל

ראש המרכז למשפט רפואי וביו-אתיקה ומרצה בכיר בקריה האקדמית אונו, פרופסור למשפטים באוניברסיטת ווירג’יניה, חוקר בכיר במכון גרטנר למדיניות בריאות, ורופא מנתח אף אוזן גרון, ניתוחי ראש וצוואר.

לסיגל תואר דוקטור (בלימודי רפואה), תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב ודוקטורט במשפטים (J.S.D) מאוניברסיטת וירג’יניה, בנושא: Collective Action Problem in Public Health.

סיגל הרצה במוסדות אקדמאים מובילים בארץ ובעולם, וביניהם: הפקולטה למשפטים באוניברסיטת מנצ’סטר, הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, הפקולטה למדעי רווחה ובריאות בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בר אילן ומרצה אורח בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב.

בנוסף, סיגל שימש עמית מחקר במכוני מחקר מובילים בתחום הביו-אתיקה: בבית הספר לבריאות הציבור ובפקולטה לרפואה באוניברסיטת הרווארד ועמית מחקר במכון לאתיקה מעשית באוניברסיטת וירג’יניה.מחקריו עוסקים בנורמות חוקיות ובממשק שבין רפואה, מדע, משפט ואתיקה והם בעלי פן יישומי והשלכות על עיצוב מדיניות בריאות הציבור בישראל, וביניהם:
מחקרים הקוראים לשינוי המצב המשפטי בישראל בנוגע לתרומת איברים, מחקר מקיף בנושא בדיקות גנטיות באוכלוסייה החרדית (המחקר נערך בשיתוף ובמימון אוניברסיטת וינה), מחקר בדבר המסגרת החוקית הראויה להתמודדות עם שביתות רעב של אסירים, פרסומים בתחום הטכנולוגיה הרפואית, מחשבים וטלה-רפואה שהתוו מפת דרכים משפטית-אתית למעבר של הרפואה לעידן הדיגיטלי (חלק מעבודה זו אף שימש כבסיס לנייר עמדה של המכון הלאומי למדיניות בריאות).

כמו כן סיגל הגה וערך את הספר “ביו-אתיקה כחול לבן” שראה אור ב-2015 בהוצאת מוסד ביאליק והקריה האקדמית אונו, המשרטט קווי מתאר לעמדתה הייחודית של ישראל בתחומי המשפט הרפואי והביו-אתיקה.

זאת ועוד, סיגל נמנה על מחדשי תחום האתיקה בתוכניות הריאליטי והיה שותף לפיתוח קוד אתי רפואי להפקתן בישראל.

לצד עיסוקו האקדמי, סיגל חבר פעיל בוועדות ציבוריות ולאומיות רבות: המועצה הלאומית לביו-אתיקה, הוועדה העליונה לניסויים בבני אדם, הוועדה הציבורית לקביעת מוות מוחי, הוועדה האתית המלווה למרכז לאומי להשתלות, הוועדה הציבורית לעניין חולה הנוטה למות, הוועדה הארצית לבחירת מין העובר, נציג האקדמיה הלאומית למדעים בתחום המשפטים (מונה ב2011 על ידי נתניהו) ועוד.

מנהל המרכז: עו”ד דרור מועלם בר-נר .M.B.A., LL.M

עו”ד מועלם, מרכז ומנהל את פעילות וצוות המרכז למשפט רפואי וביו-אתיקה לרבות שיווק המרכז, הוצאה לאור של כתבי עת, עריכת כנסים, ארגון הכשרות חוץ ארגוניות למשפטנים ולבעלי מקצוע מתחום הרפואה.

דרור בעל 20 שנות ניסיון בניהול אפקטיבי, כחבר הנהלה ודירקטוריון בחברות הייטק בינלאומיות. הוא החל את הקריירה המקצועית בשנות ה-90 כמנהל קבוצת אפליקציה במחלקת מחקר ופיתוח בחברת סאיטקס ומאז כיהן בתפקידי ניהול בכיר והוביל חברות בינלאומיות ומיזמים להצלחה בתחומים מגוונים כגון: כימייה מתקדמת וננו-טכנולוגיה, אלקטרוניקה אורגנית, תוכנה, תאים סולאריים ואנרגיה, דפוס דיגיטאלי, מכשור רפואי ומוצרים קפיטליים רב-דיסציפלינאריים לתעשייה.

מרכזת פעילות המחקר: ד”ר עירית עופר שטרק

ד”ר עופר שטרק, פוסט דוקטורנטית במרכז למשפט רפואי וביו-אתיקה בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, עמיתת מחקר במרכז קוגוד לחקר המחשבה היהודית ולהגות עכשווית במכון שלום הרטמן, עמיתת תיגר בתכנית למשפט עברי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן ומרצה בתכנית “מרפא” לליווי רוחני במכון שכטר למדעי היהדות.

עירית כתבה את עבודת הדוקטורט שלה בהנחיית פרופ’ נעם זהר, במחלקה לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר אילן בתחום הביו-אתיקה היהודית והפילוסופיה של ההלכה, בנושא: “הצדקות פילוסופיות להגדרת קריטריון לקביעת רגע המוות בהלכה”. בתקופת כתיבת הדוקטורט זכתה להיות בין מקבלי מלגת הנשיא מטעם אוניברסיטת בר אילן ומלגת רוטנשטרייך לדוקטורנטים מצטיינים במדעי הרוח מטעם המל”ג.

לעירית תואר שני בפילוסופיה יהודית מאוניברסיטת בר אילן (סיימה בהצטיינות), ותואר ראשון במקרא ולימודי יהדות מהאוניברסיטה העברית, אותו למדה במסגרת תכנית המצטיינים “רביבים”, ובמסגרת זו אף למדה לתעודת הוראה בלימודי יהדות, מקרא ומחשבת ישראל. לצד לימודי הפילוסופיה היהודית, לעירית תואר ראשון נוסף במשפטים (LLB) ממכללת קרית אונו (סיימה בהצטיינות יתרה).

עמית מחקר בכירה: ד”ר גילה יעקב

גילה יעקב, בעלת דוקטורט באתיקה רפואית (Ph.D.) אותו עשתה בטכניון-מכון טכנולוגי לישראל, בנושא של היבטים אתיים בטיפול בחולה האונקולוגי הזקן  .

גילה מרצה במכללת עמק יזרעאל בחוג למנהל מערכות בריאות, יועצת הוראה בפקולטה לרפואה בטכניון בקורס “להיות רופא” – בו נודעים הסטודנטים להיבטים אתיים, חברתיים ותרבותיים של מקצוע הרפואה.

גילה חברת החוג לאתיקה בפקולטה לרפואה בטכניון אשר דן בסוגיות אתיות מגוונות, בוועדה לחינוך רפואי ובפורום לקידום וועדות אתיקה מתוקף חוק זכויות החולה במרכז לאתיקה אונסקו בחיפה.

בנוסף גילה חברה בוועדת האתיקה הארצית מתוקף חוק החולה הנוטה למות, בוועד המנהל בעמותת תמיכה לקידום טיפול פליאטיבי, ושותפה לפיתוח קוד אתי בטיפול תומך.

לגילה תואר ראשון בביולוגיה B.Sc.)) מאוניברסיטת חיפה ותואר שני במיקרוביולוגיה(M.Sc.)  מהטכניון-מכון טכנולוגי לישראל.

עמית מחקר בכירה: ד”ר מירה קוחנובסקי (.M.D), עו”ד

רופאה, עוסקת בתחום קרדיולוגיה מאז שנת 1985. בעלת תוארLL.B  מהמרכז הבינתחומי הרצליה, והתמחות במשפטים בתחום של אחראיות מקצועית.

במקביל לרפואה, מירה מנהלת יחידה לבטיחות המטופל וניהול סיכונים ברפואה, שילוב אשר מאפשר העמקה אקדמית ומעשית בתחום הרפואה, המשפט והממשקים הייחודיים אשר ביניהם.

בעבר מירה הייתה מרצה מן החוץ במרכז הבינתחומי – הרצליה בו לימדה קורס סמסטריאלי בנושא  “רפואה אתיקה ומשפט”. נוסף, מירה מרצה בתחום רפואה ומשפט במסגרת קורסים והשתלמויות לרופאים ולמשפטנים.

עמיתי מחקר:

  • גברת פנינה צחור, עורכת דין עמיתת מחקר במרכז למשפט רפואי וביו-אתיקה בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, בוגרת תואר ראשון במשפטים ומצטיינת דיקן, בקריה. מוסמכת במנהל עסקים, אוניברסיטת תל אביב.במהלך לימודי המוסמך שמשה כעוזרת הוראה בחוג לסטטיסטיקה בפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטה. התמחתה בבה”ד הארצי (לעבודה, בירושלים), אצל השופטים שמואל צור ואילן סופר.

    פנינה עסקה שנים רבות בניהול פרויקטים בחברת הייטק במרכזי הפיתוח של החברה בארצות הברית ובישראל. לפני כן עבדה כחשבת כספים ושכר בשגרירות ישראל בוושינגטון די. סי.

    כיום עוסקת בתיקי נזיקין ורשלנות רפואית במשרד עורכי דין.

  • גברת נטלי לוין , עורכת דין ומגשרת עמיתת מחקר במרכז למשפט רפואי וביו אתיקה בפקולטה למשפטים בקריית אונו. נטלי בוגרת תואר ראשון מהפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, בוגרת תואר שני מאוניברסיטת בר אילן, בעלת הסמכה כמגשרת . כיום דוקטורנטית שנה שנייה באוניברסיטת אדם מרקוביץ בפולין.נטלי בעלת משרד עו”ד פרטי המתמחה בניהול תיקי נזיקין ותביעות רפואיות . מייצגת בוועדות של המוסד לביטוח לאומי ומשרד הביטחון, עוסקת בליטיגציה בערכאות שונות. חברה בוועדת הנזיקין וביטוח לאומי של לשכת עורכי הדין בישראל. מרצה בכנסים בינלאומיים בנושא אתיקה ורשלנות רפואית. במסגרת לימודי הדוקטורט כתבה מאמר בנושא רשלנות רפואית כאב וסבל של הניזוק.
  • מר יהונתן שימן  עמית מחקר במרכז למשפט רפואי וביו-אתיקה. בוגר תואר ראשון בהצטיינות יתרה מהקריה האקדמית אונו ותואר שני בהצטיינות יתרה מאוניברסיטת ורג’יניה. דוקטורנט באוניברסיטת ורג’יניה לדיני חברות וניתוח כלכלי של המשפט. שימש כסגן עורך כתב העת למשפט רפואי וביו-אתיקה. מרצה מן החוץ בקריה האקדמית אונו לסמינרים וסדנאות.
  • גברת רויטל שטיינר, עורכת דין

    עמיתת מחקר במרכז למשפט רפואי, אתיקה ומדיניות בריאות. חברה בלשכת עורכי הדין בישראל, חברה בלשכת הבוררים בישראל ומגשרת מוסמכת מטעם לשכת עורכי הדין. בוגרת תואר ראשון במשפטים מהקריה האקדמית אונו ומועמדת לתואר שני מאוניברסיטת נורת’ווסטרן, שיקגו (2022).

צוות עוזרי מחקר

בכל שנה מגייס המרכז צוות עוזרי מחקר מקרב פורום הסטודנטים למשפטים – מצטייני הדיקן. עוזרי המחקר שותפים לפעילות המחקרית והאדמיניסטרטיבית-אקדמית הנעשית במרכז. הם שותפים לעריכת כתב העת וסקירת המאמרים, תורמים תרומה משמעותית למשימות הכתיבה, המחקר והפיתוח, לוקחים חלק פעיל בארגון כנסים וימי עיון ועוד. צוות עוזרי המחקר לשנת תשע”ו:

  • עדן אבירם

  • חן ופניארסקי
  • סיגלה בנון
  • יונתן ריין
  • שני גנזיה

כתב העת “משפט רפואי וביו-אתיקה”

עורך ראשי:

ד”ר גיל סיגל

וועדת עורכים:

  • פרופ’ ג. שלו, דיקן, הפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו
  • פרופ’ ד. שוורץ, רקטור הקריה האקדמית אונו
  • ד”ר ר. כהן, הפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו
  • פרופ’ י. שמר, ביה”ס לרפואה וביה”ס לבריאות הציבור, אוניברסיטת ת”א
  • פרופ’ ב. גולדמן, משרד הבריאות, ראש היחידה למדיניות גנטית וביו-אתיקה, מכון גרטנר
  • פרופ’ ש. גליק, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת’ בן גוריון בנגב ומשרד הבריאות
  • פרופ’ א. שטיינברג, ביה”ח “שערי צדק”, האוניברסיטה העברית
  • פרופ’ ד. א. פרנקל, בית הספר לניהול ע”ש גלייזר, אוניברסיטת בן גוריון בנגב
  • פרופ’ א. רכס, ביה”ח “הדסה” והאוניברסיטה העברית, ראש הלשכה לאתיקה, ההסתדרות הרפואית
  • עו”ד ט. אגמון, משרד הבריאות
  • פרופ’ מ. הלברטל, הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטה העברית, ירושלים
  • פרופ’ נ. זהר, החוג לפילוסופיה, אוניברסיטת בר-אילן
  • פרופ’ מ. רבל, יו”ר המועצה הלאומית לביו-אתיקה
  • פרופ’ ע. שפירא, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת ת”א

חברי מערכת:

  • ד”ר פנינה אבירם-ליפשיץ
  • ד”ר אמל ג’אברין,
  • ד”ר רון קליינמן

“זכויות קנייניות ברקמות ובאיברים”, הפורום הארצי לגנטיקה, אתיקה ומשפט בישראל (2009)

יום א’ בתאריך 4.1.2009, בין השעות 15:00-17:30, במכון גרטנר בתה”ש.

הפורום בו חברים בכירים במערכות המחקר, הרפואה, המשפט והחברה בישראל, מקיים בירור ודיון מעשי בנושאים אתיים ומשפטיים “בוערים” בתחום הגנטיקה. בראש הפורום עומדים: ד’ר גיל סיגל , ראש המרכז למשפט רפואי וביו-אתיקה, הקריה האקדמית אונו ופרופ’  גולדמן, מנהל היחידה למדיניות גנטית וביו-אתיקה, מכון גרטנר.

בפורום הנוכחי ידונו המשתתפים בנושא “זכויות קנייניות באיברים, ברקמות ובחומר גנטי”.

Prof. Lloyd R. Cohen, George Mason University School of Law, Arlington, Virginia, יהיה אורח כבוד במפגש, כתיבתו בנושא היוותה זרז משמעותי לדיונים התומכים בהכרה שבזכות שכזו.

פרסומים:Prof. Lloyd R. Cohen

Increasing the Supply of Transplant Organs:  The Virtues of a Futures Market, 58:1 Geo. Wash. L. Rev. 1 (1989)

The Human Genome Project and the Economics of Insurance: How Increased Knowledge May Decrease Human Welfare, and What Not To Do About It, 7 Annual Review of Law and Ethics 219 (1999)

Fixing The Race: Re-Engineering The Human Germline, 9 Annual Review of Law And Ethics 201 (2001)


Towards an Ethics’ reform in Human Medical Research: Israeli and American Perspectives

Towards-an-Ethics-reform-in-Human-Medical-Research-2016
Towards-an-Ethics-reform-in-Human-Medical-Research-2016

הכנס השנתי הראשון של המרכז למשפט רפואי וביו-אתיקה, דן כרמל, חיפה (2007)

המרכז למשפט רפואי וביו-אתיקה שמח לארח אתכם בכנס השנתי המיועד לתלמידי הקריה האקדמית אונו בלבד. ההרצאות יינתנו מפי סגל הקריה ומרצים אורחים מובילים בתחום. כפי שפורסם, הכנס יערך במתכונת של סוף שבוע ויתקיים במלון דן כרמל בחיפה בתאריכים 25-26 במאי. הכנס יתקיים בסימן “רופאים-משפטנים – היום שאחרי הפקולטה”.

תכנית הכנס:

יום ו’ 25/5/2007:

הגעה למלון, קבלת חדרים – עד 12:00

12:00-12:15 –   התכנסות, קבלת פנים

12:15-12:45 –   פתיחה – פרופסור דודי שוורץ, דיקן, גיל סיגל, ראש המרכז למשפט רפואי וביואתיקה

12:45-13:35 –   כבוד השופט (בדימוס) תיאודור אור, “פסיקות בית המשפט העליון ברשלנות רפואית – מגמות והתפתחויות”

13:35-13:50 –   דיון

14:30-13:50 –   עו”ד לאה ופנר, מזכ”ל, ההסתדרות הרפואית, “מחשבה רפואית, מחשבה משפטית – הילכו יחדיו?”

המרכז למשפט רפואי וביואתיקה

14:50 – 14:30 הפסקה

14:50-15:30 – הרצאה – עו”ד תמר קלהורה, משרד המשפטים – רשלנות רפואית בישראל – דו”ח מצב (וועדת שפניץ, 2005)

15:40 – 15:30 – דיון

16:20 -15:45 – הרצאה – ד”ר יוסי טל – “ניהול סיכונים ברפואה – מתעופה לרפואה”

17:20- 16:20 סבב הרצאות קצרות (עד 15 דקות) של בוגרים/סטודנטים-רופאים בתחומי עיסוקם. מנחה – ד”ר רחל אדטו, סגנית המנהל, ביה”ח שערי צדק, י-ם.

17:20-17:30 – סיכום, ד”ר גיל סיגל

20:00- 21:00 – ארוחת שבת

22:00 – 24:00 – פעילות משותפת

יום שבת 26/5/2007

11:30-13:00 – פאנל מסכם בהשתתפות המרצים האורחים, סגל הקריה ומשתתפי הכינוס.

13:00- 14:30 – ארוחת צהרים.

פיזור במוצאי שבת.

בברכה נאמנה

ד”ר גיל סיגל

המרכז למשפט רפואי וביו-אתיקה

הקריה האקדמית אונו


הכנס השנתי השלישי (2009)

הכנס השנתי השלישי של המרכז למשפט רפואי וביו-אתיקה 16-17/01/2009.

המרכז למשפט רפואי

הנדון: הזמנה לכנס השנתי השלישי של המרכז למשפט רפואי וביו-אתיקה

המרכז למשפט רפואי וביו-אתיקה מתכבד להזמינך בזאת לכנס השנתי של המרכז למשפט רפואי וביו-אתיקה המיועד לתלמידי הקריה ובוגריה העוסקים במקצועות הבריאות (רופאים, רופאי שיניים, אחיות, מנהל רפואי, דימות, פרה-רפואיים) או המתעניינים בתחום. נושא הכנס השנה: בריאות, כלכלה, משפט ומה שביניהם.

ההרצאות יינתנו מפי מרצי סגל הקריה ומרצים אורחים מובילים בתחום ובהם: השופטת נילי ארד, בית הדין הארצי לעבודה, עו”ד יצחק לוי, היועץ המשפטי, שירותי בריאות הכללית, ד”ר נעמי סיגל, ע. ראש חטיבת הבריאות לכלכלה ותכנון אסטרטגי, מכבי שירותי בריאות, ד”ר גיל סיגל, ד”ר מוטי מרק וד”ר פנינה ליפשיץ-אבירם, מהקריה אקדמית אונו.

הכנס יערך במתכונת של סוף שבוע ויתקיים במלון השרון, הרצליה (5 כוכבים DELUX) בתאריכים 16-17 בינואר, 2009. המחיר המסובסד לזוג 760 ₪.

הרישום באמצעות שליחת טופס ההזמנה הרצ”ב לגברת ריטה בגזברות הקריה באמצעות פקס מס’ 03-7382299.

לפרטים נוספים ניתן לפנות למרכז למשפט רפואי וביו-אתיקה – healthlaw@ono.ac.il.

בברכה

ד”ר גיל סיגל, ראש המרכז

לתכנית הכנס השנתי של המרכז למשפט רפואי וביו-אתיקה לחצו כאן

תאריך 16/01/2009 – 17/01/2009

מיקום מלון השרון, הרצליה

מארגן האירוע ד”ר גיל סיגל, ראש המרכז למשפט רפואי וביו-אתיקה


הכנס השנתי השני (2008)

הכנס השנתי השני של המרכז למשפט רפואי וביו-אתיקה, מלון הייאט, ירושלים, 11-12/01/2008.

תכנית הכנס:

יום ו’:

10:00-10:15-   התכנסות וברכות

10:15-10:30 – גנטיקה אתיקה ומשפט – הצגת הסוגיות. המרצה: ד”ר גיל סיגל.

10:30-11:20 – עידן הגנטיקה החדשה – היבטים מדעיים ורפואיים. המרצה: פרופ’ צ. בורוכוביץ, מנהל המכון הגנטי ע”ש וינטר, ביה”ח בני ציון, חיפה והפקולטה לרפואה, הטכניון, חבר וועדת הלסינקי העליונה לניסויים בבני אדם.

11:20-12:10 – דנ”א כראייה נסיבתית לצורך זיהוי פלילי. מרצה: ד”ר ג’ודי ברודר.

12:10 -12:30 – דיון, שאלות ותשובות.

12:30 – 13:15 – ארוחת צהרים במלון.

13:15 – 14:20 – ניהול תביעה ברשלנות רפואית בתחום הגנטיקה והמיילדות – האתגר ודרכי התמודדות. מרצה – עו”ד א. טיכו, ת”א.

14:20-15:00 – חוק המידע הגנטי – היבטים מעשיים. המרצה: עו”ד טליה אגמון, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות, חברת וועדת הלסינקי העליונה לניסויים בבני אדם.

15:00-15:20 – דיון, שאלות ותשובות.

15:20-15:30 – סיכום, ד”ר גיל סיגל.

18:00 – 19:00 ארוחת ערב.

20:00 – פעילות חברתית (מתאימה גם לשומרי שבת).

 

שבת:

ארוחת בוקר (ותפילה למעוניינים).

11:30-13:00 –    1. דיון פתוח בנושאי הכנס  .2. נושאים ופעילות של “המרכז למשפט רפואי ובי-ואתיקה”, הקמת עמותת ידידי המרכז, גיוס משאבים והרחבת תחומי פעילות.

13:00-14:00 – ארוחת צהריים.


הכנס השנתי של כתב העת משפט רפואי וביו-אתיקה (2008)

תאריך 1/07/2008 18:30 21:30

מיקום קמפוס הקריה האקדמית אונו

מארגן האירוע המרכז למשפט רפואי

אתר האירוע


העצמת מטופלים בעולם הדיגיטלי – MEDINISRAEL 2017

ב-8 במרץ הנחה ד”ר גיל סיגל, ראש המרכז למשפט רפואי, ביו-אתיקה ומדיניות הבריאות בקריה האקדמית אונו, פאנל בנושא: העצמת מטופלים בעולם הדיגיטלי בכנס MEDINISRAEL 2017, בו השתתפו מומחים ממקסיקו, ארה”ב, פולין וישראל.

פאנל: העצמת מטופלים בעולם הדיגיטלי, בהנחיית ד"ר גיל סיגל (ראשון מימין)
פאנל: העצמת מטופלים בעולם הדיגיטלי, בהנחיית ד”ר גיל סיגל (ראשון מימין)

כנסMEDINISRAEL נחשב לאחד האירועים החשובים ביותר של תעשיית ה- Medical Devices ו-HealthCare IT עבור אנשי עסקים ואנשי מקצועות הרפואה ברחבי העולם. השנה הכנס נערך, ביוזמת ובארגונו של מכון היצוא הישראלי בשיתוף עם משרד הכלכלה והתעשייה, משרד הבריאות ומשרד החוץ.

האירוע מציע פרספקטיבה גלובלית לטרנדים החמים ביותר ולאתגרים שעומדים בפני הקהילה הרפואית כיום, יחד עם שילוב ייחודי של הוגים מבריקים מתחומים שונים: היי-טק, קרנות הון סיכון ואף מדיניות בתחום הבריאות.

לפרטים נוספים – כנסו לאתר הכנס


כנס ארצי בנושא “[כמעט] עשור לחוק המידע הגנטי” (2009)

לצפייה בתוכנית הכנס הארצי בנושא “[כמעט] עשור לחוק המידע הגנטי”- לחצו כאן

סרטוני הרצאות מיום ה-15 לאוקטובר 2009

ד”ר אמל ג’בארין, הקריה האקדמית אונו – “קניין ומסחר במידע רפואי וגנטי”
לצפיה בסרטון – לחצו כאן


מגיב – ד”ר גיל סיגל, הקריה האקדמית אונו
לצפיה בסרטון – לחצו כאן


גב’ הילה מילו רסולי, יועצת גנטית, המרכז לגנטיקה, מרכז רפואי העמק “דילמות אתיות ביעוץ גנטי הניתן בחברה רב-תרבותית”
לצפיה בסרטון – לחצו כאן


ד”ר חנה וינקלר, המכון לגנטיקה, מרכז רפואי וולפסון “מרפאת סרטן שד ושחלה: גם הדברים הפשוטים אינם כה פשוטים לפעמים”
לצפיה בסרטון – לחצו כאן


Ms.Rawan Awwad Genethic Conselor, Hadassah Medical Center, Ein Karem
“Testing a minor for adult onset metachromatic leukodystrophy:An ethical case”
לצפיה בסרטון – לחצו כאן


גב’ מורן גל, נציגת איגוד היועצות הגנטיות בישראל “יעוץ גנטי-המקצוע: עד כמה מותאמת לשון החוק למציאות”
לצפיה בסרטון – לחצו כאן


המשך-גברת מורן גל
לצפיה בסרטון – לחצו כאן


פרופ’ צבי ברוכוביץ, מנהל המכון הגנטי, ביה”ח בני ציון “מבט-על על ועדת הלסינקי העליונה”
לצפיה בסרטון – לחצו כאן


ד”ר אמיר תכלת, מנהל הפרמקוגנטיקה, חברת טבע “ניהול מחקרים פרמקוגנטיים בישראל-מבט התעשיה”
לצפיה בסרטון – לחצו כאן


המשך-ד”ר אמיר תכלת
לצפיה בסרטון – לחצו כאן


המשך
לצפיה בסרטון – לחצו כאן


המשך
לצפיה בסרטון – לחצו כאן


המשך
לצפיה בסרטון – לחצו כאן


המשך
לצפיה בסרטון – לחצו כאן


כנס ארצי: עשרים שנה לחוק זכויות החולה – תוצאות, השגות, ומבט לעתיד 2016

הכנס יערך בשיתוף גורמים מקצועיים ובהשתתפות מרצים אורחים מהארץ ומחו”ל במתכונת של הרצאות מליאה ומושבים מקבילים.

האירוע יתקיים ב- 14 ביוני 2016, בין השעות 09:00-15:00 בקמפוס מרכזי, רח’ צה”ל 104, קרית אונו.

לפרטים נוספים ולהרשמה – לחץ/י כאן

ניתן גם לפנות למרכז באימייל – healthlaw@ono.ac.il


כנס בביה”ס האירופאי לגנטיקה (2011)

לפרטים נוספים על כנס ביה”ס האירופי לגנטיקה לחץ כאן


כנס בנושא: מקום המשפחה בקבלת החלטות רפואיות על רצף החיים וייפוי כוח להחלטות סוף חיים, הזדמנויות ואתגרים בעקבות שינויי חקיקה, יערך ב-20.6.17

הקריה האקדמית אונו והמרכז למשפט רפואי, ביו-אתיקה ומדיניות הבריאות בשיתוף עמותת תמיכה מתכבדים להזמינכם לכנס בנושא:

 

מקום המשפחה בקבלת החלטות רפואיות על רצף החיים וייפוי כוח להחלטות סוף חיים,  הזדמנויות ואתגרים בעקבות שינויי חקיקה.

 

על הכנס: 

במציאות היומיומית בחברה בישראל למשפחה מקום משמעותי. עם זאת, בתחום המשפט הרפואי לבני המשפחה מעמד לא מוגדר. לבחינת פער זה, יזמה הקריה האקדמית אונו הקמת קבוצת מחקר ייעודית לליבון הנושא:”מקום המשפחה בקבלת החלטות רפואיות על רצף החיים” בראייה רב מקצועית. ליוזמה זו חברה עמותת תמיכה – “עמותה לקידום הטיפול הפליאטיבי בישראל”.

 

תכנית הרצאות הכנס:

  • מעמד המשפחה – תמונת מצב –  יו”ר: ד”ר גילה יעקב, האקדמית עמק יזרעאל.
  • מעמד המשפחה בחקיקה ובפסיקה –  ד”ר גיל סיגל, הקריה האקדמית אונו.
  • מעמד המשפחה בתהליכי קבלת החלטות רפואיות –המבט הביו-אתי ד”ר רועי גילבר, המכללה האקדמית נתניה.
  • מעמד המשפחה בראייה הלכתית – הרב יובל שרלו, ישיבת אורות שאול רעננה.
  • מעמד המשפחה בראייה של דיני נזיקין – עו”ד אסף פוזנר, קמחי, פלד, פוזנר, שילה ושות’, משרד עורכי דין.
  • גנטיקה ומשפחה –  יו”ר: ד”ר רועי גילבר.
  • העברת מידע גנטי לבני המשפחה – ד”ר יוסי גרין, המכללה האקדמית נתניה.
  • שיבוט ומשפחה – גב’ עליזה אברהם, אוניברסיטת חיפה.
  • נטילת זרע מנפטר ושימוש בו – ד”ר יחזקאל מרגלית, המכללה האקדמית נתניה.
  • מעמד המשפחה בסוף החיים – יו”ר: ד”ר גיל סיגל.
  • ייפוי כוח – תמונת מצב ואתגרים – עו”ד טליה אגמון, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות.
  • מעמד המשפחה בקבלת החלטות בסוף החיים – ד”ר שירלי רזניצקי, מאיירס – ג’וינט – ברוקדייל.
  • מקומה של המשפחה מנקודת מבט סוציאלית – ד”ר טלי סמסון, עו”ס הוספיס דרום, קופ”ח כללית ועו”ס המחלקה לרפואת המשפחה, אוניברסיטת בן-גוריון.
  • המערכת הטיפולית הביתית בראיה מגדרית – ד”ר גליה הילדסהיימר, המרכז האקדמי פרס.
  • שותפים להחלטה – בני משפחה כמשפיעים, מחליטים, מבצעים ומכחישים בתהליכי קבלת החלטות סוף החיים – עו”ס מרגו הלמן, עמותת “גישה לחיים”, פרויקט השיחה בישראל.
  • פאנל בהשתתפות הקהל-  ייפוי כוח הזדמנויות ואתגרים –מנחה: ד”ר תקוה מירון ד”ר טלי סמסון, עו”ד טליה אגמון, גב’ שירלי רזניצקי, ד”ר ישראל ברגר – רופא ביחידה לטיפול בית, מכבי שירותי בריאות.

 

וועדה אקדמית ומארגנת:

ד”ר גיל סיגל, ד”ר תיקווה מירון, ד”ר רועי גילבר, ד”ר דנה פאר, ד”ר גילה יעקב, מר דרור מועלם.

 

מתי:

הכנס יערך ביום שלישי 20.6.17, כ”ו סיון התשע”ז, בין השעות 16:00-8:30.

 

היכן:

בקמפוס המרכזי, הקריה האקדמית אונו,

רחוב צה”ל 104, קרית אונו.

 

ההרשמה לכנס כרוכה בתשלום בסך 100 ₪ (התשלום כולל את הפאנלים בכנס, כיבוד וארוחת צהריים). ניתן להירשם בלחיצה כאן

יצירת קשר עם המרכז בכתובת המייל: healthlaw@ono.ac.il

אנו שמחים לבשר על יציאתו לאור של הכרך השישי של כתב העת “משפט רפואי וביו-אתיקה”. 

כרך זה מתפרסם בתקופה שמבחינה היסטורית תיחשב כנקודת מפנה בביו-אתיקה הישראלית – תקופה בה התחולל עימות גלוי בין עמדה אתית רשמית של ההסתדרות הרפואית הישראלית (הר”י) לבין חוקי המדינה ועמדות ציבוריות רווחות בנושא הזנת שובתי רעב. 

להזמנת הספרים נא לפנות בדוא”ל healthlaw@ono.ac.il

קול קורא לכרך השביעי של כתב העת – “משפט רפואי וביו-אתיקה”

אנו פותחים בתהליך קבלת מאמרים לכרך השביעי. את המאמרים יש להגיש עד ליום 30 במאי 2016. המאמרים יהיו כפופים להליך שיפוט אנונימי פנימי וחיצוני כמקובל.

מוזמנים בזאת מאמרים ומחקרים העוסקים בממשק של רפואה, מדע, משפט ואתיקה בתחומים הרלוונטיים ובהם זכויות חולים, רשלנות רפואית, טכנולוגיה רפואית, גנטיקה, השתלות איברים, טכנולוגיות פריון, בריאות הציבור, אתיקה רפואית, ופסיכיאטריה.

לפרטים והגשת מאמרים יש לפנות בדוא”ל healthlaw@ono.ac.il.

bio-ethics-magazine-6 bio-ethics-magazine-6

טופס להזמנת הכרך השישי של כתב העת “משפט רפואי וביו-אתיקה”

לדבר העורך, ד”ר גיל סיגל – לחץ/י כאן.

bio-ethics-magazine-5 כתב העת ‘משפט רפואי וביו אתיקה’ – כרך 5.
כתב העת 'משפט רפואי וביו-אתיקה' – כרך 4. כתב העת ‘משפט רפואי וביו-אתיקה’ – כרך 4.
כתב העת 'משפט רפואי וביו אתיקה' – כרך 3. כתב העת ‘משפט רפואי וביו אתיקה’ – כרך 3.

למאמר של ד”ר יעל אדלשטיין, נא לחץ כאן.

כתב העת 'משפט רפואי וביו אתיקה' – כרך 2. כתב העת ‘משפט רפואי וביו אתיקה’ – כרך 2.

למאמר של ד”ר מוטי גל וד”ר גיל סיגל, נא לחץ כאן.

כתב העת 'משפט רפואי וביו אתיקה' – כרך 1. כתב העת ‘משפט רפואי וביו אתיקה’ – כרך 1.

מאמר נבחר מתוך הכרך הראשון

בין חברי וועדת העורכים נכללים מיטב החוקרים מתחומי המשפט, הביו-אתיקה והרפואה בישראל, ובהם חתני פרס ישראל ונושאי משרה בכירים במערכת הבריאות והמשפט.

לפרטים והגשת מאמרים יש לפנות לדוא”ל healthlaw@ono.ac.il

ד”ר גיל סיגל, עורך ראשי

המרכז למשפט רפואי וביו-אתיקה

20 שנה לחוק זכויות החולה – ד”ר גיל סיגל בראיון בתכנית “דין ודברים”

ביום ראשון ה-19.06.2016 התארח ד”ר גיל סיגל בתכנית “דין ודברים” ברשת ב’, בנושא הכנס שהתקיים בשבוע שעבר – “20 שנה לחוק זכויות החולה”.

ניתן להאזין לראיון בלינק המצ”ב (החל מדקה 11:55): ד”ר גיל סיגל בראיון בתכנית “דין ודברים” 


ISRAEL: Soccer legend’s death puts organ donation debate in center field,January 5.2011

לקריאת המאמר נא לחץ כאן


Lawyer-Physician Discusses Remote Video Care

NEVO TV: “וועדות הלסינקי מוסדיות – הבסיס המשפטי”

איך מרגיש אדם שאובחן כלוקה בסרטן, אך מגלה כי מדובר בטעות?

בעקבות המקרה של הזמר אמיר פרישר גוטמן, מספר יובל גרוס על האבחנה המוטעית שקיבל כחולה בסרטן בכליה וד”ר גיל סיגל, ראש המרכז למשפט רפואי הקריה האקדמית אונו, מסביר מה עומד מאחורי מקרים מסוג זה.

לראיון המלא בעמוד הפייסבוק של “ערב חדש” בערץ 1


אפקט הפרפר – גן אנושיד”ר גיל סיגל מהמרכז למשפט רפואי, רונן אביגדור ואביהו סופר, בשיחה מרתקת על גבול הפרת האיזון עם הטבע כתוצאה מהתערבות הרפואה והטכנולוגיה, והאם יתכן פתרון שורשי למניעת מחלות ולהשגת גן אנושי של אושר?

לצפייה באפקט הפרפר – גן אנושי – לחצו כאן


בשבילי – רק ילד מושלם – ד”ר גיל סיגלפורסם בעיתון הארץ, דצמבר 2007הסובלנות, הרגישות לשונה והדאגה לחלש הם חלק מהמסורת היהודית ומהחברה בעלת האופי הסוציאלי שאנו חיים בה בישראל. האמנם? מסתבר כי בכל הנוגע לילדינו, יש בנו פחות סובלנות – אנו רוצים לא פחות מהילד המושלם, ואם אפשר לדאוג לכך כבר בשלב הראשון, שלב ההריון והלידה – מה טוב. בימים האחרונים נקבע תקדים חדש, בו נקבעה בבית המשפט המחוזי רשלנות רפואית ונפסק פיצוי כספי בגין אי מניעת לידתו של התובע, כשהיה ידוע כי בבגרותו  יגיע לגובה הנמוך מהסטנדרד הנורמלי לאוכלוסיה. בפרשה מעוררת מחלוקת זו אני מבקש לעסוק, מכיוון שהיא מחזקת את נטייתה של החברה הישראלית לכיוון של Perfect Baby Society.
במשפט האזרחי אם נפגעת בגופך או ברכושך, פתוחה בפניך הדרך לתביעה על מנת לקבל פיצוי שמטרתו המוצהרת היא “השבת המצב לקדמותו” להשיב את הנפגע למקום בו היה לפני הפגיעה, לפני מעשה העוולה, ככל שכסף יכול לשמש כפיצוי. וכך אנו מעריכים ממונית נזקים של קיצור שנות חיים, אובדן הכנסה, ירידת ערך הנכס, פגיעה בשם הטוב וכדומה. אך כיצד עלינו להעריך את עצם החיים עצמם?
הסיטואציה המוכרת יותר היא כאשר אדם גורם למות חברו ובשל כך נדרש לפצות את יורשיו. אך מה אם המדובר במקרה ההפוך – כיצד נעריך את עצם החיים כאשר הטענה היא שהנזק הוא עצם החיים עצמם?
מקרה פרטי של סוגיה זו מכונה “הולדה בעוולה”. במקרה שכזה התובע מבקש פיצוי ממזיק אשר הנזק שהוא גרם לו הוא בכך שהמזיק גרם לו להיוולד, דן אותו לחיים. המקרה הטיפוסי הוא תביעות של ילדים שנולדו עם מומים קשים אשר היו צריכים להיות מאובחנים במהלך ההיריון או על פי יעוץ גנטי, ובשל הרשלנות של הרופאים באבחון מומים אלו עוד בעת ההיריון, ההיריון הסתיים בלידה של תינוק חי, אך בעל מומים. במקרים קשים אלו עומדת בפני השופט הדילמה הבאה: מצד אחד, המום עצמו לא נגרם בשל רשלנות של אף אדם, אלא הוא תוצאה מצערת של הפרעה גנטית או הפרעה התפתחותית במהלך ההיריון. מן הצד השני, ברור כי הילוד סובל מנזק גופני, ואזי נשאלת השאלה האם ועל מי לפצותו. וכאן שורש הבעייה, אילו אובחן העובר בעת ההיריון, הייתה האם עוברת הפלה ומפסיקה את ההיריון והתינוק המסוים הזה לא היה בא לעולם. כלומר, רק בשל הרשלנות באבחון בעת ההיריון זכה הילד לחיים עצמם. במקרים אלו השאלה המרכזית היא האם יתכן שחיים כבעל מום יהיו קשים כל כך עד שנאמר – “טוב מותי מחיי”?
כיון שהשופט אמור לקבוע את שיעור הפיצוי על ידי הערכה של המצב לפני הרשלנות ובלעדיה אל מול המצב לאחר הרשלנות אנו עומדים בפני מצב בלתי פתיר – כיצד נעריך את ערכו של “החידלון” – את המצב האופטימלי של הילד התובע (שפירושו – טוב מותי מחיי) אל מול הערכת שווי חייו כיום, במומו?! אכן, במספר מדינות בעולם המחוקק אסר מפורשות על הגשת תביעות שבמהותן העדפת המוות על פני חיים, ולא חשוב עד כמה פגומים חיים אלו.
שתי גישות התבססו במשפט הישראלי. מן הצד האחד (כפי גישת השופט (בדימוס) ברק) הדרך לפתור את הקושי הוא בעקיפתו. קרי, אנו נשווה את מצבו של הילד הנוכחי אל מול ילד בריא, וכך נקבל משוואה שהנתונים בה ידועים וערך הפיצוי נהיר. היתרון – אין התעסקות בלתי פתירה של ערך החידלון. הקושי הברור בדרך הפיקטיבית הזו הוא שלילד התובע לא הייתה מעולם האופציה להיוולד בריא אלא או במומו או כלל לא. במידה ואכן נשווה לילד בריא, כל פגם שיצביע עליו תובע פוטנציאלי עשוי להוות עילה לגיטימית ואנו נעמוד בפני אשד של תביעות ובעיקר בפני כרסום מתמשך בערך של “קדושת החיים”. כרסום הנובע מכך שבמידה והתביעה מתקבלת, פירושה שעל מישהו לפצות את התובע בשל העובדה שהוא חי.
מן הצד האחר, גישה שניה מפיה של השופטת בן פורת , המוכנה רק במקרים של מומים קיצוניים וקשים להכיר בעובדה שישנם סוגים של חיים שבהם “טוב מותי מחיי”. היתרון בגישה זו הוא הצמדות לאמת הביולוגית שלילוד המסוים הזה לא הייתה אופציה של חיים בריאים והיא משמרת באופן יחסי את העיקרון של “קדושת החיים”. החיסרון הבולט הוא במתיחת קו הגבול, איזה מום הוא קשה וקיצוני? – חרשות? עיוות בשלד? הפרעת קשב קשה?
והנה, בפסק דין שיצא תחת הנשיאה של בית המשפט המחוזי בחיפה נקבע כי ילד, אשר בשל מום גנטי (היפוכנודרופלזיה) צפוי לו גובה של 142-155 ס”מ וללא כל מומים נוספים ובעל התפתחות תקינה לגמרי, זכאי לפיצוי מאת אלו אשר לא איפשרו את הפסקת ההיריון (המדינה, כאחראית שילוחית לתיפקוד הוועדה להפסקת הריונות). ככלל, השופטת גילאור מאמצת את שיטת ברק ומשווה כל “נזק” לילד בריא ומתוך כך “כל נזק הוא בר פיצוי”.
בלא להיכנס לעובי הקורה המשפטי, די אם נציין כי “הפסקת ההריון” המבוקשת הייתה אמורה להתבצע בשבוע 24 של ההריון, כלומר בשלב בו העובר הוא בר חיות, כמו כן, הגובה המדובר עשוי להשתנות ע”י טיפול הורמונאלי או אפילו כירורגי.
מהי תוצאת פסק דין שכזה? ראשית הנה לנו ראיה כי חיים בגובה הנמוך מן המקובל אינם ראויים, ועדיף היה לבצע המתת העובר. מתוך כך יתכן ועולה גם כי כל מי שגבוה מן הממוצע, מעל 2 מטר למשל, זכאי גם הוא או להפסקת הריון או לפיצוי על הנזקים שבעצם חיין ב”מומו”.
שנית, רופא שלא ירצה לחשוף עצמו לסיכון של תביעה משפטית ימליץ תמיד, וגם הוועדות תמלצנה תמיד, לבצע הפלה בכל מקרה שחורג מגדר ה”נורמה”. והנה לנו מתכון מהיר להפלה של ילדים עם שפה שסועה, שש אצבעות, חירשות וכדומה.
ולבסוף, ברור כי הקפדה של “שלמות” הילודים על פי סטראוטיפים חברתיים נושאת בחובה מסר עם קושי מוסרי מהמדרגה הראשונה. מה מקומם בחברה של מוגבלים, של שונים, של אחרים? חשבו על הסיטואציה שבה בעידן לפני המהפכה התעשייתית הייתה עומדת לרשות האזרחים היכולת לברור מי לחיים ומי למוות על פי התכונות הגופניות. ברור כי תינוק לבנבנן, חלשלוש ומרכיב משקפיים כביל גייטס לעולם לא היה שורד את תהליך הסלקציה, אלא מעדיפים היו במקומו תינוק עם שרירים חסונים, גב רחב וכפות ידיים מסוקסות.
אני עתיד ללמד בבית הספר לגנטיקה באירופה קורס בנושא “גנטיקה, אתיקה ומשפט” בעוד חודשיים ותפילה אחת בפי – שלא מתרגמים פסקי דין של המחוזי לאנגלית. לחילופין, שהמדינה תערער ולאלתר.
ד”ר גיל סיגל, רופא מומחה, משפטן, וראש המרכז למשפט רפואי וביו-אתיקה, הקריה האקדמית אונו


האם גם הנטייה הפוליטית גנטית? – 31.10.2010

חוקרים טוענים כי גילו גן הקשור לנטייה האידיאולוגית של האדם אך ד”ר גיל סיגל חושב שזו הכרזה מוגזמת: “לעולם לא יימצא גן לרוח האנושית”

לצפייה בכתבה נא לחץ כאן


הזכות לא לדעת: מי מסרב למידע רפואי?

הגנטיקה מתקדמת בצעדי ענק למציאות שבה אפשר לחזות כמעט כל בעיה רפואית. אבל הידיעה על גן הרסני או מחלה תורשתית יכולה גם להרוס חיים, וישנם כאלה שמעדיפים לא לקרוס תחת עודף המידע. הרופאים נותרו עם הדילמה: מתי חייבים לספר ומתי אפשר לחסוך מהחולים את הבשורה המרה.

להמשך הכתבה לחץ/י כאן


הלקח של אפרת קורן-רינות, מושתלת הכבד/ ד”ר גיל סיגל. פורסם בעיתון הארץ, 2006

כולנו שמחנו לחזות באפרת קורן רינות שבה לישראל מבלגיה לאחר שנאבקה על חייה וצלחה, כשברגע האחרון נמצא לה תורם כבד. המאבק בו שרדה, התגייסות משפחתה וחבריה, ודאגתם וסיועם של רבים מאזרחי ישראל היו עדות נאמנה למשמעות הערך “קדושת החיים” בחברתנו. עוד נכונה לה תקופת החלמה משמעותית, אך הרע מכל מאחריה. לא שפר גורלם של 86 חולים ישראלים שנפטרו בישראל בשנה האחרונה רק בשל העובדה שלא נמצא להם איבר מציל חיים, ו 126 נזקקו לתרומת איבר בחו”ל.
בשדה התעופה טרחה אפרת להודות לכל מי שסייע לה ועמד לצידה, ובעיקר ביקשה לא לשכוח למי היא חבה חוב של חיים – לתורם, שבחתימתו איפשר את תרומת האיבר מצילת החיים. וזוהי שגגה של אפרת. המשטר המשפטי השורר בבלגיה בנוגע לתרומות איברים איננו תלוי בחתימה על טופס הסכמה של הנפטר לתרומה. ההיפך הוא הנכון, ובשל כך חייה וחיי רבים אחרים ניצלים מידי יום.
באופן כללי קיימים בעולם שני הסדרים משפטיים באשר לנטילת איברים מתורמים נפטרים (deceased donors): הסכמה מפורשת והסכמה מונחת. במשטר הראשון, במדינות דוגמת אנגליה, ארה”ב, וישראל, אדם נחשב כמי שהסכים לתרום מאיבריו לאחר מותו רק אם הסכים לכך מפורשות. ואם קיימת שתיקה מצד הנפטר (וזהו הרוב הגורף של אזרחי ישראל והמצב דומה גם במדינות העולם), הזכות להסכים לתרומה עוברת לידי המשפחה. ההסדר המשפטי החלופי, הקיים לדוגמא בבלגיה, צרפת, אוסטריה, סינגפור ולאחרונה בארגנטינה, קובע כל אזרח נחשב כמסכים לתרומת איבר כל עוד לא הביע דעתו שהוא מתנגד לתרום את איבריו.וצריך להבין – בשתי הגישות האדם נותר ריבוני באשר למה ייעשה בגופו לאחר פטירתו, כיוון שהוא יכול להביע דעתו הן לחיוב והן לשלילה באשר לרצונו לתרום איברים לאחר מותו. השוני היחיד הוא בבחירת המשמעות של מחדל – מה נסיק משתיקת הנפטר, שהם כאמור הרוב. אלא שהוכח במחקרים רבים כי ההסדר שמתנה נטילת איבר בהסכמה מפורשת יוצר מכשולים רבים, טכניים ופסיכולוגיים, שאינם מבטאים כלל ועיקר את הנכונות של רוב בני האדם להתגייס ולסייע בהצלת חיים. בין המכשולים הללו הצורך הטכני למלא טופס ולשולחו; הצורך להתעמת עם המחשבה על מותו של אדם ועל הצורך בבתירת גופתו; והמחשבה השגויה כי “ביום פקודה יידעו בני משפחתי כי הייתי שמח לעזור לזולת ועל כן יתרמו”. ולראיה – למרות תמיכה גורפת של הציבור הישראלי בתרומות איברים באופן כללי, רק כ 4% מן הציבור מחזיקים בכרטיסי תורם. ולמצער, ולמרות עבודה סיזיפית של העוסקים במלאכה ביצירת מסעי פירסום, בהעלאת המודעות הציבורית לצורך בביטוי ההסכמה לתרום, הפצת כרטיסי תורם וכדומה, לא השכלנו להעלות באופן משמעותי מספר זה. ויודגש— גם אם הצלחנו להחתים עוד 10,000 אזרחים, הרי שמספרם היחסי באוכלוסיה זניח (0.14%), והסיכוי כי דווקא הם ימותו בנסיבות שיאפשרו נטילת איבריהם ושבפועל יונצלו איבריהם זניח פי כמה. פגם נוסף בשיטה הנוכחית הוא בהעברת ההחלטה לידי המשפחה, אשר נמצאת בתקופה הנוראית ביותר מבחינתה – היא איבדה את יקירה, ומתבקשת, בשעה קשה זו להתלבט ולהתחבט באשר ל”מה הייתה רוצה יקירתנו לעשות?” רבים רואים בכך הטלת הכרעה כמעט-אכזרית על כתפי המשפחה האבלה, ולכן בנסיבות אלו אחוזי הסירוב עדיין גבוהים מידי (30-70% במדינות עם משטר משפטי דוגמת שלנו).על כן לא מפתיעה העובדה כי במדינות כמו בלגיה גבוה מספר התורמים בעשרות אחוזים מאשר במדינות עם חקיקה מן הסוג הראשון, ולכן גם מוצאים ישראלים רבים הנזקקים לתרומת איבר את דרכם למדינה זו. הנדיבות הבלגית איננה מובטחת לאורך זמן, ויש טעם לפגם בעובדה שאנו נהנים בלא שנתרום באופן הדדי למאגר האיברים הבלגי.הדרך היחידה לשנות באופן משמעותי את הסיכוי של חולים הנמצאים בסכנת חיים לקבל איבר היא בשינוי חוקי/משפטי של ברירת המחדל לתרומת איבר, ולאמץ את הגישה שהצילה את חיי אפרת. עלינו לקבוע בחוק כי לכל אדם שמורה הזכות לסרב להיות תורם איברים. אך בהעדר סירוב, ייראוהו כמסכים לתרומת איברים זולת אם הצביעה המשפחה על עדויות משמעותיות מהן ניתן להסיק כי היה מסרב. חשוב לציין כי בקונטקסט הישראלי אין מניעה מן בחינה הדתית (הדתות בישראל לסוגיהן), ואין מניעה חוקתית למהלך כזה. וכעת כל מה שנותר לתמוה הוא כמה חולים נוספים ימותו עד שנשכיל לשנות את המצב המשפטי בישראל.
ד”ר גיל סיגל, רופא מומחה ומשפטן, מרצה בכיר בפקולטה למשפטים,
ראש המרכז למשפט רפואי וביו-אתיקה, הקריה האקדמית אונו


חוק תרומת ביציות 22.2.2010 – לונדון וקירשנבאוםלצפייה בתכנית נא לחץ כאן


כשחולה בסכנה מסרב לטיפול – חובה להעביר זאת לוועדת האתיקה של בית-החולים

כשחולה בסכנה מסרב לטיפול – חובה להעביר זאת לוועדת האתיקה בביה”ח.

באחרונה התבשרנו כי בית המשפט המחוזי החליט בהחלטה תקדימית לאפשר הפסקת הדרגתית של הנשמה בחולה ALS, מחלה ניוונית קשה וחשוכת-מרפא הפוגעת בתאי העצב המוטוריים. כמשפטן וכרופא, החלטה זו מעלה על נס את עניינה של המדינה בשאלות של חיים ומוות בתחום הרפואי. ברור כי סבלו של החולה היה קשה מנשוא, אולם נשאלת השאלה – מי מחליט מה יהיה גורלו?
להמשך הכתבה בגלובס לחצו כאן.


לונדון את קירשנבאום – האם שמנים ומעשנים ישלמו יותר על הביטוח הרפואי?האם אנשים המכורים להרגלי חיים מזיקים, צריכים לשלם יותר עבור ביטוח רפואי וביטוח חיים? זו תביעה העולה לדיון בארה”ב בעקבות מגיפת ההשמנה העולה מיליארדים למשק האמריקאי. פרופ’ אליק אבירם וד”ר גיל סיגל על השאלה העקרונית הנגזרת מן הרעיון הזה.לצפייה בתוכנית של לונדון את קירשנבאום – לחצו כאן


פיצוי לא ראוי – ד”ר גיל סיגלפורסם בעיתון הארץ 2007אי מתן פיצוי לנפגע תאונה בדמות תשלום על שירותי ליווי – מבורךמתי יש לקבל מציאות קיימת, ומתי יש לעמוד נגד אותה מציאות ולתבוע בקול אמיץ את שינויה? בית המשפט העליון פירסם באחרונה החלטה בעלת משמעות נורמטיווית מיוחדת, בנוגע לתביעתו של נפגע תאונת דרכים לפיצויים בגין נזקי התאונה. כמקובל בתביעות מסוג זה, על הנפגע לפרט את הנזקים ולציין את הסכום הנדרש כדי להשיב את המצב לקדמותו, עד כמה שכסף מאפשר זאת. תביעות שכאלה מציינות “נזקים ממוניים”, שאפשר להעריכם בכסף (לדוגמה אובדן השתכרות והוצאות רפואיות), ו”נזקים לא-ממוניים”, הכוללים כאב וסבל, קיצור תוחלת חיים, ויש הסבורים שגם אובדן הנאות חיים. 
בתביעתו טען הנפגע, בין היתר, לזכות לפיצוי בשל פגיעה בתפקודו המיני, והזדקקותו לשירותי מכון ליווי. בית המשפט המחוזי בתל אביב, בהתבסס על העיקרון של השבת המצב לקדמותו, הכיר (כפי שבתי משפט מחוזיים הכירו גם בעבר) בזכותו לפיצוי ממוני לצורך ביקור שבועי במכון ליווי, אך בית המשפט העליון ביטל סוג פיצוי שכזה. 
השופט אליעזר ריבלין קבע, כי בקשה לתשלום בעבור שירותי ליווי אינה יכולה להיות מנותקת מההוויה של שירות שכזה, קרי תופעת הזנות בישראל. מן המפורסמות הוא, נקבע בפסק הדין, כי תעשיית הזנות בישראל מתבססת על ניצול מחפיר, התעללות פיסית ונפשית, ולא אחת גם על סחר בבני אדם. בישראל בפרט הבעיה חמורה, לאור מיקומה הגבוה ברשימת המדינות שבהם קיים סחר בנשים לצורכי זנות. בקשה למימון שירות הניתן תוך עבירה על החוק (עבירות קשות הכוללות ניצול קטינים לזנות, סחר בבני אדם, סרסרות למעשי זנות ועבירות נוספות) בהתבסס על העיקרון של הזכות להשבת המצב לקדמותו איננה יכולה לעמוד בתנאי “תקנת הציבור”, כפי שזו נתפשת בחברה הישראלית, כמדינה יהודית ודמוקרטית. פיצוי המניח מציאות בלתי ראויה אך קיימת, למעשה מנציח אותה, ולכך יש להתנגד. כל פירוש אחר יכשיר למעשה מצב שבו המערכת המשפטית דוברת בשני קולות. 
ההכרעה העקרונית הזו משליכה כמובן לתחומים נוספים, למשל מימון ניתוחי השתלות איברים, המתקשר לסחר באנשים ובאיברים. כיום קופות החולים ו/או גופים מבטחים נושאים בנטל מימון השתלות איברים המתבצעות במדינות זרות, בשל מחסור באיברים להשתלה. ברם, מספר גדל והולך של ישראלים זוכים לאיברים המושגים תוך הפרה בוטה ונמשכת של זכויות אדם. עדויות למכביר (דו”חות של ארגוני רופאים בארה”ב ושל ארגוני זכויות אדם באירופה) הצטברו בשנים האחרונות על מחנות כפייה ו”חוות איברים” בסין, שבהם מוצאים איברים מנידונים למוות וממתנגדי המשטר, לעתים אף בעודם חיים, וללא הסכמתם. ברור כי התנהלות שכזו איננה עולה בקנה אחד עם עקרונות בסיסיים של זכויות אדם, וחייבת להיפסק. מצוקתם של הנזקקים לאיברים חייבת להיפתר, אך לא על ידי “פירוקם” של מתנגדי משטר או גנבי מכוניות בסין, וחובה עלינו להפסיק את עצימת העיניים וההשלמה לנוכח המתרחש. ד”ר סיגל הוא רופא ומשפטן במרכז למשפט רפואי וביואתיקה של הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו


פרופ’ גיל סיגל, חבר ועדת הלסינקי העליונה לניסויים בבני אדם, על שיבוט בני אדם ומניפולציות בתאי רבייה. פורסם בעיתון הארץ, דצמבר 2015

שאלת השיבוט האנושי הופכת לאקטואלית יותר ויותר ככל שמתפתחים האמצעים לבצע אותה באופן שיטתי, מדויק ובטיחותי יותר, אך משמעויותיה העתידיות של ההתערבות אינן ברורות עד תומן.

הדיון האתי בנושא מורכב כיוון שהוא מעלה תרחישי אימה ויומרה “לשחק את אלוהים”, שעלולים להוביל להנדסת אנוש של בני אדם בדמות פס ייצור. השיבוט הופך לשאלה כבדת משקל כיוון שיש בה, כפי הנראה, גם פוטנציאל קליני בלתי מבוטל בהתמודדות עם מחלות, מגפות, תסמונות ועוד. השאלות הללו הופכות ממשיות ככל שהן דורשות תשובות מעשיות. “הקושי האתי הגדול בטכנולוגיות כמו CRISPR נובע מכך שהיא מאפשרת שינוי גנטי בתאי היסוד של האדם — תאי הרבייה”, מסביר פרופ’ גיל סיגל, חבר ועדת הלסינקי העליונה לניסויים בבני אדם והמועצה הלאומית לביו־אתיקה. “המשמעות היא שהשינוי הגנטי שאתה מבצע נמצא בכל תא מתאי הגוף והוא מונחל הלאה מכאן ואילך”.
בגוף האדם נוצרות מוטציות גנטיות רבות, יש מי שהעריכו אותן בעשרות אלפים. אלא שלטענת סיגל המוטציות שנוצרות באופן טבעי אינן דומות להתערבות הגנטית המדוברת. “אנחנו מדברים על שינוי שנעשה באופן מכוון ויוצר אפקטים שאין להם אח ורע מבחינת ההשפעה. גם אם הטכנולוגיה בטוחה וזה נראה בסדר, ההשפעה אינה ברורה עד הסוף”, הוא אומר. “הגנים ‘מדברים זה עם זה’. אם פעם חשבו שיש באדם 100 אלף גנים היום יודעים שישנם כ–25 אלף שמדברים זה עם זה. כלומר אתה יכול לתקן מקום אחד בגנום ולקבל השפעות גם במקומות אחרים”.
אין משמעות הדבר שלעולם לא ייעשה שימוש בשיבוט ומניפולציות בתאי רבייה. לדברי סיגל, הניסיון בטכנולוגיית ה–CRISPR מרשים למדי ותוצאות מחקרים שבוצעו בסוגים שונים של בעלי חיים הראו תוצאות טובות. עם זאת, הוא טוען: “ברמה האתית נצטרך להבין בדיוק את התהליכים. עד כמה ניתן לשלוט בתוצרים של ההנדסה הגנטית. את זה לא ניתן יהיה לבצע אם לא יגיעו לבצע בשלב כזה או אחר ניסויים בבני אדם או בתאי אדם”.
בישראל מאז 1999 קיים חוק התערבות גנטית אשר תקף לחמש שנים. החוק אוסר שיבוט בבני אדם ומניפולציות בתאי רבייה. אבל לא בכדי תוקפו של החוק מוגבל ודורש חידוש מדי חמש שנים — ההתפתחויות בתחום עשויות להפוך את האיסור בעתיד לנזיל יותר. בוועידת הלסינקי לניסויים בבני אדם וכן במועצה הלאומית לביו־אתיקה, הגוף המייעץ למשרד הבריאות, לא נדרשו לסוגייה כיוון שלא הובאו בפניהן בקשות לערוך ניסויים מסוג זה בישראל.עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא:חוקרים ישראלים: אין דבר כזה מוח נשי או גברי, יש שילוב של השניים  01.12.2015 (הכתבה זמינה למנויים בלבד).חדש על המדפים: בעלי חיים תוצרת סין   25.11.2015 (הכתבה זמינה למנויים בלבד).חוקרים בוועידת פסגה בינלאומית נמצאים בצומת דרכים בנושא עריכת הגנום האנושי 03.12.2015 (הכתבה זמינה למנויים בלבד)


רופא בכיר קורא להזין בכפייה: “בוש ברופא שמסכים שאדם ימות בשם מחאתו”

דעתו של פרופ’ גיל סיגל, כירורג, פרופסור למשפטים ובכיר במועצה לביואתיקה, סותרת את עמדת ההסתדרות הרפואית נגד הזנה בכפייה. לדבריו, חל בלבול במושגים: “לא הזנה בכפייה, הצלת חיים הוא המונח הראוי”

“אני בוש ברופא שמסכים לראות אדם מת בשם מחאה פוליטית”, אומר פרופ’ גיל סיגל ל”הארץ”, בתגובה להתנגדות ההסתדרות הרפואית להזנה בכפייה ולמתן טיפול לעציר המינהלי מוחמד עלאן, השובת רעב זה 55 ימים. סיגל, כיום הקול הבודד שמנסה לאתגר את הדיון האתי החד-ממדי בהזנה בכפייה, נחשב פיגורה בעלת שם בתחום האתיקה הרפואית: הוא חבר המועצה הלאומית לביואתיקה, ראש המרכז למשפט רפואי וביואתיקה בקריה האקדמית אונו, פרופ’ למשפטים באוניברסיטת וירג’יניה וכירורג אף־אוזן־גרון. לטענתו, בשלב הזה כבר היו צריכים הרופאים להתערב במצבו של העציר השובת רעב עלאן ולהעניק לו טיפול רפואי שיציל את חייו, למרות התנגדותו. עלאן, הנתון במעצר…
להמשך הכתבה ב”הארץ” לחצו כאן


רפואת הספוילרים: כבר היום אפשר לחזות כמעט כל מחלה קשה

הגנטיקה מתקדמת בצעדי ענק למציאות שבה אפשר לחזות כמעט כל בעיה רפואית. אבל הידיעה על גן הרסני או מחלה תורשתית יכולה גם להרוס חיים, וישנם כאלה שמעדיפים לא לקרוס תחת עודף המידע. הרופאים נותרו עם הדילמה: מתי חייבים לספר ומתי אפשר לחסוך מהחולים את הבשורה המרה. ניתוח G: כך נראית רפואת הספוילרים….

להמשך הכתבה בגלובס, לחצו כאן.

ליצירת קשר

  • משלוח דואר: המרכז למשפט רפואי, ביו-אתיקה ומדיניות בריאות. הפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו, רח’ צה”ל 104, ת.ד. 759, קרית אונו 55000

  • טלפון: 03-5311888