העמוד נטען, אנא המתן...

loading icon
  • >
  • <
  • fair-play- 07-2016

    מה חדש אצלנו

    פקידי האוצר מתעלמים ממגזר הנשים בשוק העבודה וקובעים מדיניות בהסתכלות אדישה לא שיוויונית על גבן של הנשים

    כך אמרה היום ח"כ זהבה גלאון בכנס 'שובר שיוויון' בקריה האקדמית אונו. עו"ד נעמי לנדאו, שייצגה את אב הבית במעון ראש הממשלה, מני נפתלי אמרה בכנס: "החוק למניעת התעמרות במקום העבודה הוא אבסורד". ד"ר שלומית יניסקי רביד: "ישראל היא אחת משיאני פערי השכר המגדרי ב-OECD ורשויות החוק מתעלמות מאכיפת התופעה"

    ב-12.07.2016, התקיים כנס שובר שיוויון השלישי בקריה האקדמית אונו, בשיתוף עם שדולת הנשים בישראל, בהובלת ד"ר שלומית יניסקי רביד יחד עם עו"ד שיר-אל נקדימון ושותפה במשרד לוי אטינגר-נקדימון, אשר הנחתה את הכנס ואת הפנל לזכרה של עו"ד אודליה לוי אטינגר ובהשתתפות הרב פרופ' יצחק כהן, עו"ד נעמי לנדאו, חברי כנסת, אנשי אקדמיה, משפטנים בכירים ואורחים מחו"ל.

    יו"ר מר"צ, חברת הכנסת זהבה גלאון פתחה את הכנס ואמרה: "בכלכלה אין חוקי טבע אלא מדיניות כלכלית-פוליטית. פקידי האוצר אינם מבינים כי לא ניתן לקבוע מדיניות תוך הסתכלות בראייה אדישה חשבונאית-מספרית בלבד כי אם אנושית, שיוויונית וערכית.

    בימים אלו אני שוקדת על קידום חקיקה בנושא גיל הפרישה לנשים, שהינה סוגייה בוערת שמחובתנו למצוא לה פתרונות. כל אלו שקוראים להשוואת גיל הפרישה בין גברים לנשים משתמשים בטיעונים דמגוגיים שקריים המתעלמים ומתכחשים למציאות המפלה בשוק העבודה. קריאות לשיוויון פורמלי אך לא מהותי, כשדה-פקטו עדיין קיימים פערי תנאים ושכר, הינן קריאות מזוייפות של צבועים שכל מטרתם לעשות רווחים על גב הנשים העובדות. אסור לנו להשלים עם המציאות ולהילחם בתופעה".

    fair-play- 07-20161

    ח"כ זהבה גלאון

    עו"ד נעמי לנדאו, שייצגה את אב הבית במעון ראש הממשלה, מני נפתלי ציינה כי היא מתנגדת לחוק למניעת התעמרות במקום העבודה והגדירה אותו כחוק אבסורד. עו"ד לנדאו הוסיפה ואמרה: "אין מדובר בהתעמרות כי אם בהתנכלות תעסוקתית. מדובר באנשים שנכנסים למקום עבודתם צוהלים ויוצאים כבויים ומדוכאים. התנכלות תעסוקתית פוגעת באדם ויכולה לעלות לו בקריירה שלו ואף בחייו במקרים קיצוניים והצעת סכום כלשהו, גם אם מדובר ב-120,000 ש"ח הוא אבסורד".

    בהתייחסה לפרשת אב הבית במעון ראש הממשלה, מני נפתלי, שיתפה עו"ד לנדאו את הקהל בהתנכלויות שספג מרעיית ראש הממשלה וסיפרה כי לעיתים נדרשו עובדי המעון להתלבש כנשים לאור דרישת רעיית ראש הממשלה לנוכחות של עובדים משני המינים בכל משמרת. בנוסף, התנכלה הגברת נתניהו, לטענת עו"ד לנדאו, גם לעוזרו של מני נפתלי ונהגה לחקות את אופן הליכתו, לעגה למשקלו וסירבה שישרת אותה וימזוג לה מים.

    עו"ד לנדאו סיכמה ואמרה כי: "המשטרה מוגבלת ביכולותיה וברצונה לחקור ולחשוף פרשיות מעין אלו, ופרקליטים עם אוזן קשבת פועלים ביעילות ומסירות גבוהה יותר מזרועות אכיפת החוק".

    fair-play- 07-20162

    עו"ד נעמי לנדאו

    ד"ר שלומית יניסקי רביד, מובילת הכנס ציינה כי כיום מדינת ישראל היא אחת משיאני פערי השכר המגדרי על פי נתוני ה-OECD, זאת על אף שעל פי חוק מעסיקים מחויבים לשיוויון של שכר מגדרי. "כל עוד רשויות החוק לא יאכפו את התופעה, מעסיקים ימשיכו במדיניות האי-שיוויונית וימשיכו בחוסר מודעות לאפלייה".

    עוד הוסיפה ד"ר יניסקי רביד כי הפערים קיימים בכל ענפי הכלכלה ואף במקצועות המוגדרים כ"נשיים". פערי השכר אינם תחלואה של החברה הישראלית כי אם תופעה כלל עולמית כשגם במדינות המוגדרות כנאורות ושיוויוניות קיים פער מהותי בשכר.

    עוד חדשות
  • columbia-conference-30-06-2016

    מה חדש אצלנו

    "בית המשפט ישמור על שיקול דעתו גם בהינתן ועדה חיצונית"

    כך אמר השופט חאלד כבוב בכנס קולומביה העשירי המשותף של הקריה האקדמית אונו ואוניברסיטת קולומביה. כבוב הוסיף: "ב-HOT התגלו פגמים משמעותיים בתהליך האישור של הועדה החיצונית". פרופ' זוהר גושן: "בית המשפט הכלכלי הביא להתפתחות עצומה במשפט הישראלי".

    ב-30.06.2016 התקיים כנס קולומביה העשירי המשותף, של הקריה האקדמית אונו ואוניברסיטת קולומביה, בהובלת פרופ' זוהר גושן, השופט חאלד כבוב, השופטת רות רונן, אנשי אקדמיה, משפטנים בכירים ואורחים מחו"ל. פרופ' זוהר גושן, ממובילי כנס קולומביה ומרצה בקריה האקדמית אונו, אמר בכנס כי: "בכנס בא לידי ביטוי ההתפתחות העצומה במשפט הישראלי כתוצאה מהקמתו של בית המשפט הכלכלי. אין לי ספק שתהליך זה יימשך ויעמיד את מערכת המשפט הישראלית בתחום דיני החברות בחזית העולמית".

    columbia-conference-30-06-2016

    השופטת רות רונן, פרופ' זוהר גושן והשופט חלאד כבוב

    השופט חאלד כבוב, שופט במחלקה הכלכלית, בבית המשפט המחוזי בתל אביב, אמר בכנס: לאחרונה הובאו לאישורי שני הסכמי פשרה בתביעות ייצוגיות והם בעניין כלל תעשיות ו-HOT שניהם נוגעים למיזוגים פרטיים בין החברה לבין בעלי השליטה. בעלי מניות הציבור טענו כנגד תנאי העסקה ואופן חלוקת התמורה. ההבדל המשמעותי בין שני המקרים הללו היה שבמקרה של כלל תעשיות, הוכח כי התקיימה הזכות להליך הוגן כמעט ללא רבב, בכך שהוקמה ועדה עצמאית שקיבלה עשרות מסמכי פגישות, התקיים משא ומתן עם בעלי השליטה, התבצעו התייעצויות עם מומחים בתחום ועוד.
    כלומר, הצדדים לעסקה המדוברת, הכינו עצמם לסיטואציה במסגרתה צד שלישי ינסה לטעון כנגד ההליך. יחד עם זאת, אף כי הועדה עמדה בדרישות החוקיות לאישור המיזוג, יש לציין כי במקרים מסוימים ובאופן חריג, אין בכך לפסול התערבות שיפוטית".

    עוד התייחס השופט כבוב להחלטתו בעניין HOT: "במקרה של HOT, לעומת זאת, שהובא בפני, התגלו פגמים משמעותיים בתהליך האישור של הועדה החיצונית. כך למשל – הרכב הועדה כלל את יו"ר  הדירקטוריון, ובכך הוועדה לא היתה באמת ועדה בלתי תלויה, כאשר פגישותיה התקיימו בנוכחות חברי דירקטוריון מבעלי השליטה, המומחים שסייעו לא היו מומחים בלתי תלויים, לא היה הליך משא ומתן הולם, ולא כל החלופות נבחנו. בבואי להחליט לפי איזה רף ביקורת שיפוטית לבחון החומרים שהובאו בפני, הפעולות שבהן החברה נקטה להבטיח הליך הוגן ומו"מ נאות, ישפיעו על היקף ההתערבות של בית המשפט."
    השופט כבוב הרחיב ואמר כי: "ועדה בלתי תלויה הינה מוצדקת במקרים כמו בבנק לאומי, כלל, הוט וצים. בכל המקרים הללו שהובאו בפניי, הוועדה המיוחדת הוקמה במטרה לפתור מקרים שונים של ניגוד עניינים".

    השופט כבוב התייחס להלכת MFW, שניתנה במדינת דלאוור, ונוגעת לאופן הפעלת הביקורת השיפוטית על עסקאות הפיכה לחברה פרטית, ואמר: "עדיין לא אומצה באופן מלא על ידי בתי המשפט בישראל, שכן הרעיון של נקיטת פרוצדורת שני השלבים או כל פרצדורה האחרת, לא בהכרח שוללת מבית המשפט את שיקול הדעת שלו להעריך את ההחלטה שהובאה לפתחו".

    השופטת רות רונן, שופטת במחלקה הכלכלית, בבית המשפט המחוזי בתל אביב, הסבירה כי "הערכת שווי היא אחת המשימות הקשות העומדות בפני בית המשפט. לשם ביצוע הערכת שווי יש לחזות את העתיד וכבר ידוע למי ניתנה הנבואה… ישנן שתי שיטות מקובלות להעריך שווי חברה. דרך אחת היא  לחזות את תזרים המזומנים העתידי שלה. דרך אחרת היא לבחון את מחיר השוק של מניותיה. היינו – מה אנשים "אמיתיים" מוכנים לשלם עבור עסקאות "אמיתיות".

    השופטת רונן קראה בכנס לקיום משא ומתן באמצעות ועדה חיצונית: "ישנה גישה שטרם אומצה בישראל, והיא האפשרות שהמשא ומתן על מחיר הצעת רכש יתנהל יהיה בין בעלי מניות הרוב לבין ועדה חיצונית שתייצג את המיעוט. אם בית המשפט ישוכנע שהוועדה אכן היתה עצמאית ובלתי תלויה, בית המשפט יראה במחיר שעליו סוכם אינדיקציה לשווי הוגן".

    פרופ' זוהר גושן, ממובילי כנס קולומביה, אמר בכנס כי: "בכנס בא לידי ביטוי ההתפתחות העצומה במשפט הישראלי כתוצאה מהקמתו של בית המשפט הכלכלי. אין לי ספק שתהליך זה יימשך ויעמיד את מערכת המשפט הישראלית בתחום דיני החברות בחזית העולמית".

    עוד חדשות
  • yitshak-cohen-2016
  • >
  • <
KCS